כיצד ראש פועל כשאני מביא בפניו ראיות שהוא פועל בצורה לא חוקית

בדיוור החודש קודם עדכנתי אתכם בדבר הניסיונות הבלתי פוסקים של ראש העיר לשבש את עבודת ועדת הביקורת.   כחלק מהמגמה הנ"ל ראש העיר מינה שני חברי הנהלה (מתוך 3 חברים בוועדה)לכהן בוועדת הביקורת (דבר המקנה לכאורה רוב אוטומטי לקואליציה גם בוועדת הביקורת שתפקידה לבקר את מוסדות העירייה עליהם חולשת הקואליציה).

להזכירכם  בית המשפט קבע, כי מצב, שבו חבר ועדת הנהלה צריך לדון, כיו"ר או כחבר ועדת ביקורת, בנושאים שבהם דנה ועדת ההנהלה, שבה הוא חבר, לנקוט עמדה ולהסיק מסקנות המתבקשות מממצאי הביקורת, הוא מצב שיש בו משום אפשרות ממשית לניגוד עניינים בין שני תפקידים שלטוניים.   בית המשפט קבע, שהנאמנות והאמון בתפקידו של חבר ועדת הביקורת מחייבים אותו לראות לנגד עיניו את האינטרס של הביקורת, ואותו בלבד.   הוא אינו יכול לעשות כן כאשר הביקורת מתייחסת לפעולותיו הוא, ואין מבקר נעשה מבוקר. לפיכך נקבע בפסיקה  שחבר ועדת ההנהלה לא יכהן כיו"ר או כחבר ועדת הביקורת.

מה עשה ראש העיר כדי לפתור את הבעיה ולעקוף את פסקת בית המשפט?   הוא הביא לישיבת המועצה האחרונה הצעה לסדר לשנות את שם "ועדת ההנהלה" לשם "הנהלת הקואליציה" ולפי דעתו עכשיו אין יותר בעיה ואין ניגוד אינטרסים, ומן הסתם ניחשתם נכון, ואכן כל חברי הקואליציה אישרו את בקשתו.    יש בכוונתי להפנות גם נושא זה למבקר המדינה ולהפסיק את הפרת החוק והניסיונות הבלתי פוסקים לפגוע בעבודת ועדת הביקורת.   לא תופתעו לדעת שכל המינויים כולל מינויים של חברי אופוזיציה לוועדות ולדירקטוריון החברות המסונפות לעירייה נקבעים על ידי ראש העיר (איתי מעולם לא התייעצו באילו פעילויות אני מעוניין לקחת חלק).

כמסתבר, בעת שהוא מינה אותי להיות גם יו"ר ועדת בקורת, בנוסף למינוי קודם בו מינה אותי כחבר דירקטוריון החברה הכלכלית –יש עבירה על הכללים, היות ופקודת העיריות קובעת חד משמעית שאסור ליו"ר ועדת בקורת לכהן כדירקטור בחברה מבוקרת של העירייה.   מרגע שהנושא הובא לתשומת ליבי, הודעתי שאני כמובן מתפטר מתפקידי כדירקטור החברה הכלכלית, בחזקת נאה דורש נאה מקיים.

במאמר מוסגר אציין שיש לעירייה יועצת משפטית שתפקידה לשמור על החוק ולוודא קיומו, יועצת שעל פי השוואת שכר מקבלת שכר גבוה יותר מהמקבילים שלה בערים דומות לנו.   היועצת המשפטית לא העירה לראש העיר ולא ידעה את מועצת העיר בזמן ביצוע המינויים על-ידי ראש העיר שהם מנוגדים לחוק, ולשאלתי בישיבת המועצה אם היועצת עושה את עבודתה כראוי, כמובן שלא קיבלתי תשובה עניינית.

דיון ציבורי בעניין הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל

זה לא סוד שאני מתנגד לשדה התעופה הבינלאומי שמתעתד לקום קילומטרים ספורים מאיתנו. אני שותף לפעילויות המתנגדות להקמתו והבאתי את הסוגיה הזו לשולחן מועצת העיר מספר פעמים. לשדה תעופה ליד הבית שלנו, יש השלכות רבות ונרחבות לכן  היה לי חשוב להביא את הנושא לדיון ציבורי.  זה נושא שישפיע על חיינו וחיי הדורות הבאים וצריך לשקול זאת ברצינות רבה ובשיתוף הציבור.    ביוזמה והובלה משותפת לי ול "מטה המאבק בשדות התעופה" התקיים ביום חמישי ה28/1/2016 דיון ציבורי באשכול הפיס ביקנעם במעמד ראש העיר סימון אלפסי על ההשלכות שיהיו לשדה התעופה על העיר והאזור.   מרכז מטה המאבק בשדות התעופה הציג למשתתפים את מה שמתוכנן להבּנות  ליד ביתנו ולהשלכות על האזור כולו. על פי בדיקה של מטה המאבק, כל פני האזור ישתנה אם יוקם שדה תעופה בעמק יזרעאל. במפגש הוצגו למשתתפים ההשלכות כולל ממצאי רעש על האזור בשעות היום והלילה, רמת זיהום הקרקע באזור, השלכות על שדות וישובים באזור לצד ירידה פוטנציאלית בשל מפגעי הרעש והתחבורה בערך הנדל"ן למגורים.

ראש העיר הציג בדיון את משנתו מדוע הוא בעד הקמת שדה התעופה, כשהשיקול המרכזי לתפיסתו הוא 'ציוני': אם לא יוקם שדה באזור, פני האזור מבחינה דמוגרפית ישתנה וייושב בעיקר באוכלוסייה לא יהודית, ולשיטתו כדי להשאיר את הצעירים בצפון צריך לדאוג למקומות עבודה ופיתוח תשתיות.   לאחר הדברים של אלפסי התקיים פנאל בהשתתפות הציבור.

חבר המועצה האזורית מגידו, מר שוקי ליס, הראה נתוני התפתחות דמוגרפיים של המדינה שתתפתח לכיוון דרום (שם גם יש בעיה דמוגרפית חריפה יותר) ולכן גם מהאספקט הציוני נכון יותר להקים את השדה בנבטים, ושם גם יש כבר תשתיות מתאימות והוא אינו פוגע באוכלוסיות והמועצות שם בשל המרחבים הפתוחים.   מר ליס גם הציג את המשרות המתוכננות בשדה שיופעל בשיטת מפעיל זכיין שמטרתו מיזעור עלויות לצורך מיקסום רווחים. רוב המשרות שיווצרו יהיו של מנקים, שומרים, מוכרים סבלים ועובדי דלפק.   מדובר בעובדי שכר מינימום, ולפיכך לא מקור משיכה אמיתי ובר קיימא לעיר כמו יקנעם. מר ליס קרא לראש העיר יקנעם לפעול ברמה ארצית להקמת עוד חברות תעשייה והייטק שיאפשרו העסקת עובדים על מגוון ספקטרום המשרות – ממשרות שכר מינימום ועד העסקת בכירים ואקדמאים.   לטענתו שדה התעופה ינציח את האזור כאזור פריפריה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, שרק יסבול ממפגעי הרעש של המטוסים והתעשיות הנלוות, מתחבורה כבדה יותר על הצירים באזור לכיוון שדה התעופה, וללא שום תועלת אמיתית.

אחד התושבים שהשתתף בדיון טען שהטענה של אלפסי ששדה תעופה ישאיר צעירים באזור אינה מבוססת. לטענתו כיום צעירים עובדים במרכז וחוזרים לגור באזור בגלל איכות החיים. אם האזור ייהרס על ידי שדה תעופה  יעדיפו האנשים המחפשים איכות חיים להישאר במרכז או לעבור לדרום.   תושבת אחרת סיפרה על המטוס שנפל בעבר ביוקנעם והרג תושבת המקום וביקשה מראש העיר שלא יסכן את ילדי האזור, וכן שיתפה בקשיים לקיים לימודים בזמן שמטוסים עוברים בגובה נמוך יחסית מעל הישוב.   ראש העיר הצהיר בפני הקהל שהוא מוכן להשתתף כספית בעלות בדיקת אנשי מקצוע את השלכות השדה אם הבדיקה תהיה במשותף לכל הרשויות באזור, ואמר שהוא מוכן שמטה המאבק יבחר את אנשי המקצוע.   כמו כן התחייב אלפסי בפני הציבור שאם ממצאי הבדיקה יוכיחו ששדה התעופה יזיק ליקנעם הוא יחזור בו מתמיכתו בשדה. לדבריו הוא בעד הקמת שדה בצפון ולא דווקא בעמק יזרעאל.   תושבים בישיבה קראו לראש העיר לחזור בו מההכרזה שהוא בעד השדה בעמק יזרעאל ובמגידו ולקחת מנהיגות אזורית ולפעול להקמת שדה התעופה במיקום אלטרנטיבי, בין אם בחיפה (שדה התעופה של 'הטכני') או באמצעות ייבוש קרקע בים כפי שהציע בזמנו ראש עיריית חיפה הקודם מר מצנע (אופציה שראש עיריית חיפה הנוכחי יונה יהב מתנגד לה כי הוא מעדיף כנראה שישובים אחרים מרוחקים יותר מחיפה יסבלו מהמפגעים), או להקים את השדה בנבטים שבדרום.

מזה כשנתיים אני פעיל ומוביל במועצה את המאבק להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל או במגידו.  הבאתי את הנושא פעמיים לישיבת מועצה והצעתי שהעירייה תזמן אנשי מקצוע לבחון את ההשלכות כדי להיות מוכנים במידה ותהיה החלטת ממשלה בנושא. ראש העיר התנגד אז לדרישתי וטען שרק אחרי שתהיה החלטת ממשלה הוא יביא את הנושא לדיון במועצת העיר.   לצערי פעם נוספת, כמו במקרה חוות הגז באתר חגית, המועצה נרדמה בשמירה. גם עכשיו כאשר כבר יש החלטת ממשלה והעירייה לא מוכנה עם חוות דעת מקצועית.

אני מברך את ראש העיר מר אלפסי על הסכמתו לקיים דיון ציבורי ובנוכחותו, זה מעשה שראוי להערכה.   אני גם מברך על ההצהרה שלו בדיון שהוא ישתתף תקציבית בשכירת אנשי מקצוע לבחון את ההשלכות. אמנם הסכמתו מגיעה שוב פעם באיחור רב, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.   אני קורא לחברי המועצה להכריז בשקיפות ובאופן פומבי האם הם בעד או נגד הקמת שדה באזור.   אני מבקש להביע הערכה למובילי מטה המאבק בראשות זיו וורהפטינג וכמובן לנציגות יקנעם עלית במטה רויטל עוזיאל וסילבי בירנבאום ונציג יקנעם המושבה במטה שוקי ליס שעושים עבודת קודש, וכל זאת – בהתנדבות לטובת איכות החיים שלנו ושל ילדינו.   אני מבטיח שאמשיך לפעול ולהילחם נגד הקמת שדה תעופה באזור, יחד עם חברתי רויטל עוזיאל שנרתמה למשימה ופועלת באופן מעורר השראה.

בית המשפט קבע שאני צודק ופסק שהעירייה חייבת להוציא הודעת התנצלות בעיתון ולשלם את שכר עורך דיני והוצאות משפט

בסיפוק רב אני שמח לציין שתביעת לשון הרע שהגשתי בשנת 2014 כנגד עיריית יקנעם הגיעה סוף סוף לסיומה בניצחוני וניצחון האמת.   בשבוע שעבר, כתוצאה מפסק דין מחייב, העירייה נאלצה להוציא הודעת התנצלות במקומון 'כוכב'.

כזכור, הפרשה החלה אחרי מספר תקריות שקרו בישוב: גיליתי אז שבעירייה קיים דו"ח המעיד על ליקויים במבנה הצופים שיש בהם סכנה לגדיעת איברים, התחשמלות וחשיפה ישירה לגג אסבסט, דו"ח שמסיבות כאלה או אחרות לא הגיע לעיני הציבור.   דרשתי מהעירייה לתקן את הליקויים.   מספר שבועות אחר-כך גיליתי שחוות דעת של לשכת הבריאות קובעת שבריכת הפעוטות בבריכה העירונית מסוכנת למתרחצים, ודרשתי מהעירייה לתקן את הליקויים ולא להפעיל את הבריכה עד לתיקונם המלא.   אז קרתה תקרית נוספת בה ענף עץ נפל על ילדים בבית ספר אורט.

כתוצאה מרצף מקרים אלה, יצאתי בקריאה פומבית לראש העיר לקחת אחריות על בטיחות מבני הציבור ושטחי הציבור בעיר ולטפל בנושאי בטיחות עוד לפני שיתרחשו אסונות נוספים. תגובת העירייה הייתה: "רונן המתלונן דרך קבע אינו דובר אמת". לאחר שפניתי לעירייה בבקשת התנצלות, לא רק שלא הסכימה להתנצל אלא אף  הוציאה לי מכתב איום ממשרד עו"ד בכיר באיום של תביעת לשון הרע נגדית.

בריאות ובטיחות הציבור הם מעל לכל דבר, יצאתי למאבק הארוך והצודק הזה כדי להוכיח לעירייה שהיא אינה יכולה להתעלם מביקורת עניינית, היא מחויבת לטפל בדברים ואינה יכולה להגיב בהשמצות סרק. נכנסתי לפוליטיקה לא כפוליטיקאי ללא גוף פוליטי שתומך בי ארגונית, וללא עסקנים שתומכים בי כלכלית – אלא רק עם הניסיון, היושרה והאכפתיות שיש לי לעיר ולתושביה.   לא הסכמתי שהעירייה תכפיש את שמי, ולא נבהלתי מהאיומים שלהם כי ידעתי את צדקתי. נלחמתי מול מערכת משומנת, המגובה בכספים ומשאבים של העירייה ששכרה משרד עו"ד בכיר לעניין – ומולם ניצבתי אני עם משאבים אישיים דלים חמוש אך ורק באמונתי ובצדק שלצידי (כידוע תפקידי במועצה כמו רוב חברי המועצה פרט לראש העיר וסגנו היא בהתנדבות ללא שכר).   אני רוצה בהזדמנות זו להביע הערכה גדולה לעו"ד יוסי נקר על עשייתו הברוכה ועל אמונתו בי.    אני לא מתבייש להגיד שיצאתי למאבק גם כדי לחנך את העירייה ולתקן את ההתנהלות שלה. לכן התעקשתי על התנצלות פומבית ופיצוי ישיר על הוצאות משפט.   אני מברך את בית המשפט על הפסיקה ועל עשיית הצדק, אם כי לדעתי צדק מלא היה נעשה אם אפשר היה לחייב את האחראים על לשון הרע בעירייה להוציא את כספי פסק הדין מכיסם הפרטי ולא להשית אותם על כספים ציבוריים או כספי ביטוח.

אני תקווה שהעירייה למדה את הלקח ובעתיד תענה עניינית לביקורת ללא הכפשות והוצאת דופי.   אני מודע לניסיונות הבלתי פוסקים של העירייה מאז שתבעתי אותם לנסות לתבוע אותי ואת פעילי בתביעות נגדיות.   אני לא נבהל מכך ואמשיך בפעילותי הציבורית לטובת העיר ותושביה ביושרה מלאה.

מצוקת חניות לא פותרים רק בצביעת כחול לבן

כבר לפני חודש, בדיוור חודש ינואר, כתבתי על כוונת העירייה לצבוע את מגרש החנייה הצמוד לקניון ג'י בכחול לבן ולדרוש תשלום בעבור חנייה ועל הסתייגותי מהפתרון המוצע. מסתבר שהעירייה בניגוד למקרים אחרים בהם אנו עדים לגרירת רגליים (כמו פתרון הפקק בכיכר הצאלים על ידי הרחבת מספר הנתיבים שהתעכב זמן רב וממושך מדי) צבעה במהירות את המגרש והחלה במדיניות החדשה עוד לפני הבאת העניין לאישור מועצת העיר. לאחר שהעירייה כבר עשתה את השינויים היא נזכרה להזמין את חברי מועצת העיר לאשר זאת (מנהל תקין קשה להגיד שיש כאן).

בנוסף למצוקת החנייה לתושבים, עובדי הקניון גילו יום בהיר אחד שאין להם מקום חנייה ואסור להם לחנות במתחם. בהצעה לסדר מטעם העירייה התבקשנו לאשר שינוי מדיניות חנייה ואישור גביית תשלום על חנייה בקניון, באזור התעשייה ובאזור ההייטק.   בישיבה עצמה ראש העיר ציין את  כוונתו להרחיב את מדיניות החנייה בתשלום גם באזור צאלים וברחובות נוספים בעיר.

לישיבת המועצה הפתוחה לציבור, הגיעו מספר נציגי עובדים מהקניון אשר ביקשו להביע את מחאתם לשינוי הסדרי החנייה מבלי למצוא פתרון למצוקתם. שאלתי את ראש העיר מדוע לחייב בתשלום כבר אחרי שעתיים ולא להשאיר את המדיניות שהייתה עד כה בקניון של גבייה רק אחרי השעה השלישית כדי לאפשר לאנשים שרוצים לבלות עם הילדים בקניון ולהיכנס גם לשבת בבית קפה לעשות זאת בנוחות? מה הפתרון המוצע לתושבי העיר המעוניינים להחנות את רכבם ולנסוע בתחבורה ציבורית אל מחוץ לעיר? האם יש תכניות להרחבת מספר החניות באזור? לצערי לא קיבלתי תשובות ענייניות.

ביקשתי לאפשר לעובדים להשמיע את טענותיהם עוד לפני ההצבעה אבל ראש העיר סירב, ודרש לקיים קודם כל הצבעה בנושא ורק אז לשמוע אותם (מראה עד כמה הפרספקטיבה של העובדים אכן משנה לו). ראש העיר טען שבעתיד תוכשר חנייה לעובדים מעל בריכת השחייה וכי הוא 'יחפש פתרונות בהמשך'. הצעה שלי לעכב את ביצוע המדיניות עד למציאת פתרון משותף לעירייה לבעלי הקניון ולעובדים כדי לוודא שלא מדובר רק במס שפתיים – לא התקבלה (ולא יכול להגיד שהופתעתי מכך).

לשיטתי, מצוקת חנייה לא פותרים רק בצביעת כחול לבן. גם לאחר הצביעה וגביית התשלום יש מצוקת חנייה. חלק מהמצוקה נגרמה בשל תכנון לקוי (אזכיר שהעירייה הייתה זו שאישרה מלכתחילה הרחבה משמעותית של קניון ג'י בלי לחייב את הזכיין בהכשרה של חנייה מספקת), ופעם נוספת חוסר תכנון ותהליכי קבלת החלטות של שליפה מהמותן נראים כמאפיינים את ההתנהלות, ובשורה התחתונה הציבור משלם על כך בין אם באספקט של ניהול לא יעיל של כספי הארנונה ועד מיסים נוספים שמושתים עליו חדשות לבקרים (כדוגמת הגבלת חניה חינם לשעתיים בלבד, ללא יכולת זיכוי חניה לאחר אישור קניה מבית עסק במתחם כפי שמקובל במקומות אחרים וכו'). במאמר מוסגר אציין שבימים אלה אנו גם עדים לבניית 'בית אלפסי 2' באזור התעשייה. כשהעירייה נתנה היתר לבעלים האם נעשתה בדיקה כמה מקומות חנייה נוספים נדרשים וחייבה את הבעלים בהתאם? למרות שהעליתי שאלה זו בישיבה לא קיבלתי תשובה. ואני שוב מעלה תמיהה אם הנהגת העיר על שלל חברי הקואליציה באמת דואגים לטובת התושבים או שמא הם עסוקים בחיפוש דרכים לגבות כספים נוספים מהציבור.

בנייה חונקת וללא תשתיות בעיר

אנו עדים לבנייה המסיבית בעיר לצד העדר תשתיות מתאימות לטעמי.   לאחרונה קיבלנו חיזוק לטענות שאני מעלה כבר זמן רב בנושא העדר התשתיות, בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס בה מרואיין מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן תמיר דגן שאומר:    "התשתיות בשכונות החדשות בראש-העין וביקנעם הן תעודת עניות למדינה; יש רשויות מקומיות שנושא התשתיות והפיתוח פשוט גדול עליהן"

ש לציין שמדיניות הממשלה לקדם כמה שיותר בנייה מגוּבּה בתמיכות ממשלתיות לרשויות מקומיות שיקדמו בנייה מואצת.   יקנעם קיבלה עשרה מיליון ₪ מענק (שלושה וחצי מיליון ₪ כל שנה למשך שלוש שנים) בעבור הבנייה המואצת.   השאלה הנשאלת : האם העירייה משתמשת בכספים לבניית תשתיות לטווח הארוך או לכיבודים ותקציב 'שוטף'.   הדברים של תמיר מדאיגים שכן בעוד מספר שנים העדר התשתיות הראויות ישפיע באופן מהותי על איכות חיינו.

ובהמשך למגמה הנ"ל, אני מודאג מממצאי דו"ח הביקורת של מבקר משרד הפנים שקבע שעיריית יוקנעם השתמשה בכספי הפיתוח לצרכי פעילות שוטפת ולא השאירה ולו שקל אחד בקרנות.   כבר כיום אנו עדים לאספקטים מסוימים של היעדר תכנון תשתיות מותאמות בעיר בפקקים שנוצרים, בהעדר יציאה וכניסה נוספת לעיר שמתחייבים לצד הגידול המואץ במספר התושבים, בהעדר חניות מותאמות לצרכי האוכלוסיה הגדלה, בחוסר של מתחמים לרשתות מזון על מנת לעודד תחרות, בחוסר מגרשי ספורט ועוד.