האם עיריית יקנעם צריכה לעודד מנהיגות בקרב בני נוער? לאפשר להם להתנסות בחוויה אזרחית? ולעודד אותם למעורבות אזרחית?

ביום רביעי ה7/1/15 תתקיים ישיבת מועצת העיר, כאיש חינוך וכחבר מועצה  יזמתי  תכנית עירונית לפיתוח מנהיגות בקרב בני הנוער וחינוכם להיות אזרחים פעילים מעורבים אותה אני מבקש לאשר בישיבת המועצה.

החלטה חיובית של  מועצת העיר להצעתי תשפיע  חיובית על התפתחותם של בני נוער, לא רק בממד ההשפעה הדמוקרטית בעתיד אלא גם על הדרך שבה הם מגבשים זהות אישית והופכים לסוכני קהילה מעורבים ואכפתיים, לטובת העיר יקנעם ולטובת החברה הישראלית כולה.

אני מקווה  שתהיה  הסכמה בשולחן מועצת העיר יקנעם שהמערכות העירוניות צריכות לפתח ולעודד חינוך ערכי לצד הוראה והגעה להישגים לימודיים ושהנושא לא יכנס לקטגוריה של קואליציה ואופוזיציה, אלה יהיה בקונצנזוס לטובת בני הנוער והקהילה כולה. 

התכנית שלי כוללת   3 מרכיבים: 

א.  לאפשר לשני נציגי נוער 

להשתתף כמשקיפים בשולחן מועצת העיר. נציג אחד יבחר ע"י מועצת הנוער היישובית ונציג שני יבחר מתוך מועצת התלמידים של ביה"ס התיכון בישוב. נציגי הנוער יוכלו להשתתף בכל הדיונים הפתוחים לציבור להביע את דעתם ולהשתתף בשיח כאחד מחברי המועצה. הם לא יוכלו להצביע בשל מגבלות החוק.

(במאמר מוסגר אציין כשהייתי מנהל רשת המתנסים הנהגתי זאת בדירקטוריון המתנ"ס, פעולה שהצליחה מאוד גם לטובת הנוער וגם לטובת המתנ"ס כולו.)

ב.  כל גוף סמך של העירייה (הפועל, המתנ"ס וכו...) ידרשו לצרף 2 בני נוער להנהלת הגוף כמשקיפים על פי הקריטריונים הרשומים בסעיף א.

ג. כל כיתות י', במסגרת לימודי האזרחות שלהם ישתתפו בדיון אחד מתוך ישיבות המועצה. יש בישוב 8 כיתות בשכבה י'. יש 10 ישיבות מועצה בשנת לימודים. מאפשר תיאום של כיתה אחת לכל ישיבה.

בישיבות מועצת העיר יש את הפוטנציאל להוות  פלטפורמה מצוינת לחינוך לדמוקרטיה ולאפשר לבני הנוער לחוות ולהתנסות בתהליכי קבלת החלטות ודמוקרטיה.

פיתוח מנהיגות פירושו מודעות לכללי משחק ולעצמתם של כללי משחק הוגנים, שוויוניים ונגישים. להיחשף למגבלות של כללים, לקוצר ידם למצות מצבים אנושיים. 

את התכנית יזמתי לנוכח תחושה מחריפה של משבר מנהיגות במנהיגות הישראלית  והחשש שצעירים יאבדו את הצורך במעורבות חברתית או יאבדו עניין בחיים הציבוריים. אני מאמין שחיוני לבסס השקפת עולם בקרב אזרחים צעירים.

במסמך של משרד החינוך נטען שהוראת אזרחות במובן של הקניית ידע אזרחי בנוגע לעקרונות הדמוקרטיה הפורמלית אינה מספיקה, ויש הכרח לעסוק בערכים מהותיים של הדמוקרטיה.

במחקרים שערך משרד החינוך התברר שמיקוד החינוך האזרחי בעידוד למעורבות קהילתית אינו מספק, והוא לא הביא להישגים משמעותיים. משרד החינוך מתבסס על דוח קרמניצר וקובע את מדיניות המשרד שעל החינוך האזרחי להתבסס כתחום דעת, הפועל בשלושה ממדים במקביל:

- הקניית ידע פוליטי והטמעת המודעות, האחריות והמחויבות לערכים דמוקרטיים;

- פיתוח מיומנויות של מעורבות פוליטית;

- התנסות בחוויה האזרחית ועידוד מעורבות אזרחית.

 ולכן ההמלצות הוועדה  לאפשר לבני נוער ללמד מנהיגות ודמוקרטיה בדרך חווייתית התנסותית ולפתח בקרב בני הנוער את ההבנה שכל אחד יכול להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות ובתנאי שהוא לקח מנהיגות ואחריות.

אשמח לקבל תגובות, הערות והצעות לתכנית.

בברכה

רונן שפירא