דיוור ינואר

תושבים יקרים,

באופן מעט חריג דיוור זה יוצא בסמיכות יחסית לדיוור הקודם, בשל אישור התקציב שהיה רק לקראת סיום חודש דצמבר, ואילו הדיוור הזה יוצא לאחר הישיבה מן המניין של חודש ינואר.

למעט מקרים מיוחדים אני מנסה לשלוח רק אחת לחודש כדי לספק מידע מרוכז בלי להעמיס עליכם.

מהפידבקים שקיבלתי אני מבין שפורמט זה שמעוצב נוח לכם יותר לקריאה.

להלן מצורף דיוור חודש ינואר 2016 לעיונכם.

דיוור ינואר מפורט

אני מודה לכם על המעורבות והאיכפתיות, משמח אותי לקבל את התגובות שלכם במייל חוזר (ybait.info@gmail.com) וברחוב כשאנחנו נפגשים.

יקנעם היא עיר עם פוטנציאל מדהים, יכול להיות לנו כאן טוב יותר, אני אעשה ככל יכולתי ובעזרתכם לשפר ולתקן ככל הניתן.

בברכה

רונן שפירא

חבר מועצת העיר, חבר דירקטוריון החברה הכלכלית, ויו"ר ועדת ביקורת
מומחה לארגונים ציבוריים ומערכות חינוך, יועץ אסטרטגי, ארגוני קאוצ'ינג', מנטור והדרכות

תקציב 2016 בעיריית יקנעם

בפתח דיוור זה ברצוני ראשית לנצל הזדמנות זו לאחל לכם שנה אזרחית טובה.

 

ביום רביעי ה30/12/15 התקיימה ישיבת מועצה שמטרתה אישור התקציב ל-2016, ובמסגרת הישיבה (כצפוי) אישרה מליאת מועצת העיר את תקציב 2016 ברוב קולות הקואליציה ובהתנגדות שלי בלבד (חברי לספסלי האופוזיציה, חבר המועצה צחי דקל, לא נכח בישיבה זו).

 

ממבט ראשון כמובן יהיו שיגידו בציניות, רונן שפירא הוא אופוזיציה ולכן ההתנגדות שלו היא אוטומטית, ולכן בדיוור זה דווקא אנסה להעיר את השיקולים שהנחו אותי ואת ההסתייגויות שהעליתי (והייתי היחיד שהעלה) במהלך הישיבה, ודווקא לטעמי החלק האוטומטי בהצבעה היה מהצד של  הקואליציה, אבל אותיר לכם את השיפוט בעניין.

אז כן, בשורה התחתונה התנגדתי לתקציב מהטעם שתקציב 2016 של עיריית יקנעם הוא תקציב שאינו טוב ליקנעם.

שוב תוספות שכר, תוספת עובדים, סכומים להסכמים קואליציוניים ופחות מדי לכלל התושבים, ובעיקר – פחות שקיפות וסעיפים שרב בהם המסתורין על הגלוי.

 

לפירוט הדיוור בקישור המצ"ב

דיוור תקציב 2016 מפורט

בברכה

רונן שפירא

חבר מועצת העיר, חבר דירקטוריון החברה הכלכלית, ויו"ר ועדת ביקורת
מומחה לארגונים ציבוריים ומערכות חינוך, יועץ אסטרטגי, ארגוני קאוצ'ינג', מנטור והדרכות

דיוור נובמבר 15

תושבים יקרים,

בימים אלה אנו מציינים כשנתיים להוצאת דיוור זה אחת לחודש.
הדיוור מהווה אמצעי תקשורת ישיר עמכם ללא מתווכים, ומאפשר לעדכן אתכם באופן שוטף על הנעשה בעיר לפני ומאחורי הקלעים.
אני שמח שרשימת התפוצה גדלה עם הזמן, וקורא לעזרתכם בשמירת המומנטום של הגדלת רשימת התפוצה דרך שכניכם, על מנת שתושבים רבים יותר יוכלו להחשף לתכנים ולאמת אותם עם המציאות בפועל, שכן מטרתה העיקרית של רשימת התפוצה היא הגברת השקיפות בישוב (ויש עדיין הרבה מקום לשיפור).

אחרי כשנתיים של עשייה במרחב הציבורי כחבר מועצה (כזכור, זו משרה בהתנדבות ללא שכר כמו רוב חברי המועצה פרט לראש העיר וסגנו) אני בהחלט כבר יכול לראות פירות לעשייה הציבורית.
מוקדם עדיין לעשות סיכומים, אבל גם בדיוור זה אציג לפניכם מספר התפתחויות לטובה.

ישיבת מועצה חודש נובמבר

ביום רביעי ה4/11 התקיימה ישיבת מועצה. זו הישיבה הראשונה בה שלחה המועצה לחברי המועצה סדר יום הכולל ולו חלק מההצעות לסדר של האופוזיציה. בישיבה איפשרו להציג את ההסתייגויות, לשאול את השאילתות ולהציג את הנושאים לסדר כנדרש בפקודת העיריות, וגם הישיבות מתקיימות במועדים הקבועים בחוק.
גם ועדות המועצה שלא התכנסו בעבר כנדרש בחוק, ובהמשך להתראות שלי בנושא, החלו להתכנס ולדון בנושאים שבאחריותן. שלא נתבלבל, העירייה עדיין אינה מיישמת את כל הנהלים והמלאכה עדיין רבה, אבל בהחלט ניתן לראות שיפור ומעט ברכה בעמלנו.

רחוב אביטל, החלטות גרועות ללא שיתוף התושבים

אחד העקרונות הבסיסיים ב"תכנון לטובת הציבור" הוא שיתוף הציבור ומעורבות ציבורית עוד בשלב התכנון. להליך נכון של שיתוף ומעורבות תושבים יתרונות רבים של מניעה וצמצום התנגדויות, מיתון ומניעת קונפליקטים, שימוש יעיל במשאבים, הגברת האמון ברשויות ובנושאי התפקידים, שיפור איכות ההחלטות המתקבלות ולא פחות חשוב – קבלת פרספקטיבות והצעות נוספות שניתן לשקול.

לטעמי, לא כך היה בהתנהלות שיפוץ הכביש ליד 'המרכז המסחרי החדש' (הצומת הראשית שסמוכה לבית הספר התיכון) ואף לא בתוכנית להפיכת רחוב אביטל לחד סיטרי.

תושבי רחוב אביטל גילו לאחרונה שהעירייה הציבה תמרור 'אין כניסה' בצד אחד של הרחוב ותמרור 'חד סיטרי'  בצדו השני, והחלה בעבודות להפיכת הרחוב לרחוב חד סיטרי, ללא קיום דיאלוג מספק עם התושבים. בתגובה, חלק מתושבי הרחוב פתחו במאבק שכלל קמפיין ברשתות החברתיות, מכתבים וטלפונים ללשכת ראש העיר ואף חסמו בגופם את המשך העבודות.

בעקבות מחאת התושבים, העירייה הורתה לקבלן להסיר את השלטים, להפסיק את העבודות ולהחזיר את המצב לקדמתו (החלטה שגם לה יש השלכות כלכליות), והתחייבה בפני התושבים להכין הליך תכנוני נכון הכולל שיתוף התושבים.

יש לציין שהפרשה הזו מתרחשת כחודש אחד בלבד לאחר מקרה דומה בו העירייה החלה בעבודות בכביש בצומת שליד המרכז המסחרי החדש, והסוחרים שהרגישו שלא שותפו בתכניות ואף התנגדו להן התפרצו בכעס לישיבת מועצה, ובעקבות ההתפרצות והכעס הורה ראש העיר על עצירת העבודות וקיום דיאלוג עם הסוחרים ובחינת חלופות של אנשי מקצוע. בעקבות השיח שונו חלק מהתכניות והעבודה בכביש חזרה לביצוע.

בשני המקרים תושבים טענו שהם לא ידעו על השינוי לפני תחילת העבודות, לא הקשיבו להם, לא התייעצו איתם ורק אחרי תחילת שלב הביצוע, כשהתושבים השמיעו את קול צעקתם, נאלצה העירייה להקשיב לתושבים ופעלה לבצע שינויים והתאמות בתכניות.

ההתנהלות של עיריית יקנעם גם בהקשר העבודות בכביש ליד המרכז המסחרי וגם ברחוב אביטל, מעידים לדעתי על חוסר מקצועיות, חוסר תכנון, זלזול בתושבים ובעיקר - על ניהול לא מושכל.
זו התנהלות שגוררת עוגמת נפש, בזבוז כספי ציבור, בזבוז שעות עבודה של עובדי עירייה, וכל זאת לצד הגברת חוסר האימון של הציבור בעירייה וחבל שכך.
לדעתי מדובר בניהול לא נכון, וקיום הדיאלוג עם התושבים צריך להתבצע לפני התחלת הביצוע ולא במהלכו.

אני שואל מדוע לעירייה אין נוהל מקצועי ומחייב, בו מיידעים את התושבים באזור על תכניות לשינוי בתוואי הכולל גם מכתבים לתיבות הדואר, מדוע לא מזמינים את התושבים המעוניינים לשיח בנושא עם בעלי המקצוע לפני קביעה סופית של התכנון, וכתוצאה מכך – חדשות לבקרים אנו מגלים שעיריית יקנעם עסוקה בכיבוי שרפות. מתנהלת ולא מנוהלת.

ברוח דברים אלה, הזמנתי לישיבת המועצה נציגות של  תושבי רחוב אביטל והגשתי הצעה לסדר-היום בה ביקשתי לקבוע נוהל ברור ומחייב עבור העירייה ביידוע ושיתוף תושבים בכל הנושאים הקשורים לשינוי תשתיות ולעניינים הקשורים לחיי התושבים.

בישיבה ראש העיר הקשיב לתושבים והציע להם לשלוח הצעות לפתרון הבעיה והבטיח לשתף אותם בהחלטות, וגם כאן יש התקדמות יחסית לעבר (בישיבות קודמות כשבאו תושבים, ביקשתי מראש העיר לתת להם להציג בישיבה את הבעיה שבעבורה הגיעו אך ראש העיר בחר לא לאפשר זאת). 

בחירתי לתפקיד יושב ראש ועדת הבקורת העירונית

ב-1/7 הודיע יו"ר ועדת הביקורת מר צחי דקל על החלטתו להתפטר מתפקידו כיו"ר ועדת הביקורת בשל התייחסות לא הולמת של ראש העיר לעבודת הביקורת.

מאחר וזו מוגדרת בפקודת העיריות כוועדת חובה המחוייבת להתכנס לפחות אחת לרבעון, ראש העיר מחוייב על פי חוק לקבוע יושב ראש חדש לוועדה מבין חברי המועצה באופוזיציה. לאחר שעברו שלושה חודשים מיום ההתפטרות וראש העיר לא הביא את נושא מינוי יושב ראש לישיבת מועצה, העליתי שאילתה בנושא בישיבת המועצה של חודש אוקטובר, וכתשובה לשאילתה ענה ראש העיר "מינוי יו"ר לוועדת הביקורת יובא לישיבת המועצה הבאה".
לאחר שקיבלתי את ההזמנה לישיבת המועצה של חודש נובמבר וגיליתי שבסדר היום-המקורי שנשלח לא הופיע הנושא כפי שהתחייב ראש העיר, ומאחר ובשלב זה כבר ארבעה חודשים שאין לוועדת הביקורת יושב ראש,  דרשתי להעלות את הנושא לסדר היום ולקבוע בישיבה יושב ראש לוועדה מטעם סיעות האופוזיציה כמתחייב.
בשלב זה לראש העיר לא הייתה ברירה והוא הכליל את הנושא בסדר היום ומועצת העיר בחרה בי פה אחד לכהן בתפקיד זה.

אני מבין את התסכול של חברי, חבר המועצה צחי דקל שגרם לו להתפטר מהתפקיד. עם זאת, אין ברירה, ואסור לוותר על עבודה של וועדה חשובה זו שמטרתה מניעת בזבוז כספי-ציבור, יעול תהליכים ובקרה לצורך מנהל תקין.
אין לי ספק שצפויה לי עבודה קשה (וכאמור – כולה בהתנדבות), אך כמו כל דבר שאני לוקח על עצמי, גם את התפקיד הזה אעשה על הצד הטוב ביותר.

העברת תפקיד יו"ר ועדת בריאות לחברי צחי דקל

לאחר הבחירות לפני כשנתיים מוניתי ליו"ר ועדת הבריאות העירונית.
ייתכן  שראש העיר הסיק שלתפקיד זה יש עשייה ציבורית מינורית הראויה לאיש אופוזיציה שראש העיר אינו חפץ בהתבלטותו,  אבל אני לא יודע לעשות דברים שלא בצורה רצינית ואיכותית, והאמת היא שתחום זה מאוד קרוב לליבי.
בשנתיים בהן אני מכהן כיו"ר ועדת הבריאות הצלחתי לרתום את כל גורמי הבריאות בעיר לעבוד בשיתוף פעולה, זכיתי לשיתוף פעולה מבורך עם כל קופות החולים, לשכת הבריאות, איגודי בריאות ושותפות תושבים.

בזכות הקשרים שרקמתי הצלחתי לצרף את יקנעם לרשת ערים בריאות, ובימים אלה גם נכנסה מתאמת בריאות חדשה לעבוד בעיר.
בזכות פיתוח הקשרים עם מנהלת סניפי האגודה למלחמה בסרטן בצפון ובעזרה ותמיכה של תושבת העיר ורד רוזלס המדהימה, הצלחנו ביחד להרים פרויקטים משמעותיים, לחדש את סניף האגודה למלחמה בסרטן בישוב, ולרתום מתנדבים איכותיים שיחד איתם קידמנו לא מעט נושאים (כגון: סדרת הרצאות למחלימים ובני משפחותיהם, פתיחת חדר קוסמטיקה שמטפל בחינם בחולות ומחלימות במסגרת הפרויקט: 'להיראות טוב... להרגיש טוב יותר', לפתוח חוגי יוגה, ציור ודרמה למחלימים, לאסוף בובות פרווה ולחלקם במחלקות אונקולוגיות לילדים, לתת סיוע למשפחות חולים, ועוד).

כמו-כן, חיברתי את לשכת הבריאות לידיד לחינוך (ארגון גימלאים מתנדבים במוסדות חינוך) ובחודש ינואר הקרוב צפויה להתחיל סדנת הכשרה לגמלאים מיקנעם ומגידו, להיות 'סוכני שינוי' בבתי הספר בנושא תזונה נבונה. בנוסף, חיברתי את לשכת הבריאות גם לתעשייה ובשנה הקרובה אני מקווה שנראה גם התחלת פעולות בתחום זה.

אמנם לא הכל הלך חלק, וראש העיר, אולי משיקולים פוליטיים ובשיחות מתועדות ביקש מגורמי בריאות למתן את שיתוף הפעולה איתי, ויריד בריאות שתוכנן על ידי הוועדה לפני מספר חודשים בוטל בעקבות התערבותו.
יחד עם זאת, גם לניסיונות האלה היו השפעות מינוריות והוועדה המשיכה לקדם נושאים שונים, ואני מסתכל בסיפוק על העשייה ומברך עליה.

לאחר שנבחרתי לכהן כיו"ר ועדת הביקורת, הציע ראש העיר שאני אוותר על תפקיד יו"ר ועדת הבריאות לטובת חבר המועצה  צחי דקל, ואני מברך את צחי על כך, ומאחל לו לשמור על המומנטום בתחום חשוב זה, ואסייע לו ככל האפשר. התחום עדיין בנפשי, ואני אמשיך להתנדב בפעילויות האגודה למלחמה בסרטן, להיות חבר בוועדת הבריאות ולקדם דברים בתחום.

יקנעם הפקוקה

על נושא הפקקים כתבתי רבות בדיוורים השונים, ואף העליתי את הנושא מספר פעמים לסדר יום מועצת העיר ונתקלתי בדרך כלל בתשובות אוטומטיות בסגנון "אין ביקנעם פקקים", "מה שיש ביקנעם זה לא פקק", "בכל עיר בבוקר יש תנועה כבדה", " אז שההורים לא ייקחו את הילדים לבית ספר במכונית",  "לא ניתן לבצע את מה שאתה מציע", "לא צריך לעשות את מה שאתה מציע כי אין בעיה". ואולי אלה רק אמירות שנובעות מסוג של הדחקה של מנהיגי הישוב.

בישיבת המועצה האחרונה סוף סוף ראש העיר הודה "יש פקקים ביקנעם".
התפקחות שהיא לכשלעצמה כבר סוג של התקדמות.

ראש העיר דיווח שהוא התחיל לאחרונה לטפל בבעיה והוא הציג מספר דברים שהוא מתכנן לקדם בתחום. אם עקבתם בעיתונות המקומית מה הוא מתכנן לעשות ועקבתם אחרי הדיוורים שלי בשנתיים שאני מוציא את דיוור זה, בוודאי ראיתם שאת חלקם הצעתי כבר לפני למעלה משנה, ואם ראש העיר לא היה מתכחש לבעיה ייתכן והיינו כבר היום במצב טוב יותר.

לנוחיותכם קישור בו מציג ראש העיר את מה שהוא מתכנן לעשות בקרוב. https://www.facebook.com/636752579804875/photos/a.640053129474820.1073741828.636752579804875/825087474304717/?type=3&theater

הפתרונות המוצעים יקלו במקצת על הפקקים (אם כי הם באים באיחור ואחרי סבל ועגמת נפש מיותרים לתושבים) אבל בינתיים גם העיר גדלה, וגם שינויים אלה מבורכים ככל שיהיו כבר לא יתנו מענה מספק להמשך הגידול העיר.
חלק מהביצועים וההחלטות שהתקבלו בבינוי העיר כבר קשה לתקן, וככל שהעיר ממשיכה להיבנות ללא תכנון יעיל של התשתיות – כולנו נאלץ לשלם את המחיר על כך. 
בפיוט "לכה דודי" כתוב "סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ".
לעניות דעתי ביקנעם  בנו וממשיכים לבנות שכונות ללא מחשבה תחילה של מגוון התשתיות הדרושות כדי לענות על צרכי התושבים.
אני קורא לראש העיר לעשות פסק-זמן בהמשך הבינוי המואץ בעיר, וזאת לצורך חשיבה מחודשת ואחראית לתכנון העיר וההתפתחות שלה. תכנון שישלב צמיחה לצד שמירה על איכות החיים החשובה לכולנו.
יקנעם זקוקה לניהול אסטרטגי ולא לכיבוי שרפות.

שדה התעופה ברמת דוד

כידוע הממשלה מתכננת הקמת שדה תעופה אזרחי בינלאומי לצד שדה התעופה הצבאי ברמת דוד. כאשר ההחלטות יעברו בממשלה, כבר יהיה מאוחר מדי להתנגד.

יש תושבים שאולי חושבים שמדובר בצעד חיובי שיגרור תוספת מקומות עבודה ופיתוח תיירות, אך מבדיקה לעומק עולה שגם שדה התעופה בבן גוריון לא הביא מקומות עבודה ותיירות לעיר לוד, אלא הפכו אותה לחצר האחורית של גוש דן. האם אנחנו רוצים להיות החצר האחורית של חיפה?

משרד התחבורה מנסה ככל הנראה להרדים אותנו התושבים עד לשלב ה'אל-חזור', ולכן חשוב שנבין מה התכניות.

מדובר על שלושה שדות תעופה פעילים במרחק קצר מאוד

1.     שדה צבאי רמת דוד, שימשיך לפעול במתכונת זו או אחרת

2.     שדה אזרחי רמת דוד, ביעוד של כ-7 מיליון נוסעים בשנה

3.     שדה מגידו - פנים ארצי , טיסות קצרות לחו"ל ומתן שרותי תחזוקת מטוסים מכל הגדלים

שדה תעופה בעמק יזרעאל הוא נטע זר בלתי רצוי.
בנוסף, הבעיה לגבי נתיבי הטיסה היא שהם משתנים עם הגידול במספר הטיסות. ראו מה קרה לישובים באזור גוש דן שתחילה לא היו תחת מסלולי טיסות ויום בהיר אחד (או לילה לא שקט במיוחד) התעוררו בבתיהם לגלות שהם תחת נתיבי המראה/ נחיתה בשל האילוצים של גידול מספר הטיסות, או לחצים פוליטיים מצד שר תחבורה כזה או אחר.

בין אם במוקדם ובין אם במאוחר, בהחלט ייתכן שיקנעם תמצא את עצמה תחת נתיבי המראה ונאלץ למגן את ביתנו מרעשים כדי לנהל איכות חיים, ולהנות פחות מאחר צהריים שקט בגינות ובגנים הציבוריים שבישוב. לא לכך פיללנו ולא זו הסיבה בשבילה הגענו לעיר שראש העיר מתגאה בהיותה 'עיר ירוקה'.

בישיבת המועצה הקודמת ביקשתי לקיים דיון ולקבוע את עמדת מועצת יקנעם בנושא, אך ראש העיר ביקש להוריד את הנושא מסדר היום ובקולות הקואליציה הנושא הוסר ללא קיום שום דיון בנושא.

במקביל, מספר מועצות סמוכות כן הרימו את הכפפה, והוקם מטה מאבק אזורי לנושא. תושבים המעוניינים להשתתף בדיון ציבורי בנושא או לקבל חומרים על הנעשה בתחום מוזמנים לפנות אלי. בעוד שבועיים אף מתוכננת הפגנה בצומת ישי, ואתם מוזמנים לעקוב אחרי הפרסומים ברשתות החברתיות ואף להצטרף לדף המחאה https://www.facebook.com/no.airport.izrael/?fref=ts

התקדמות בנושאים שאני מטפל

·        לטענת תושבים שמגרש הספורט ברחוב האילנות אינו מואר בערבים, והוא מלא בורות המסכנים את הילדים, פניתי לראש העיר וזה פעל בצורה יעילה לטיפול בנושא התאורה שכבר בוצע ותוקן, ובימים אלה גם יצא המכרז לתיקון המגרש. אמשיך לעקוב ולעדכן.

·        בהמשך לטענת הורים על ליקויים שיש בגן חבצלת בשכונה הוותיקה, ופנייתי לעירייה גם ישירות וגם דרך אמצעי התקשורת, תוקנו חלק ניכר מהליקויים, ואני אמשיך לעקוב אחר הנושא עד לתיקון כלל הליקויים.

·        בהמשך לטיפולי בנושא הזנחת השכונה הוותיקה והעדר מגרשי משחקים בשכונה, החלו בעירייה בעבודת תכנון וביצוע ובקרוב נראה גם בשכונה הוותיקה מגרש ראוי לילדים, ואני מברך על כך.

·        בהמשך לבקשתי לקדם בזמן סביר יותר את הרחבת הנתיבים בכיכר הצאלים, הודיע ראש העיר בישיבת המועצה האחרונה על תחילת עבודות בקרוב (ואני תקווה שלא יהיו דחיות נוספות).

ברצוני לאחל לכם חודש נעים, ולעודד אתכם להמשיך לפנות אלי בנושאים עירוניים ואעשה כמיטב יכולתי על מנת לקדמם.

לסיום דיוור זה, אני רוצה לבקש מכם להמשיך ולסייע בהפצתו לאנשים נוספים שעדיין אינם נמצאים ברשימת הדיוור ומעוניינים להתעדכן באופן בלתי אמצעי בנעשה בעיר, ולהפנות אותם להירשם לדיוור זה.

בברכה,
רונן שפירא
חבר מועצת העיר, חבר דירקטוריון החברה הכלכלית, ויו"ר ועדת ביקורת
מומחה לארגונים ציבוריים ומערכות חינוך, יועץ אסטרטגי, ארגוני קאוצ'ינג', מנטור והדרכות
אימייל:      ybait.info@gmail.com
פייסבוק:   יקנעם מרגישים בבית בראשות רונן שפירא

דיוור חודש אוקטובר 2015

תושבים יקרים.

בימים אלה בהם הטרור שוב תוקף ופוגע באזרחים חפים מפשע רק בשל היותם יהודים, נחזק איש את רעהו ואת כוחות הביטחון ונאחל ימים שקטים וטובים יותר למדינת ישראל.

ברצוני לברך את כל המצטרפים החדשים לרשימת הדיוור, ולהודות לרבים מכם על התגובות שאני מקבל, המשוב מכם מעיד על מעורבות ואיכפתיות.
התקשורת הדו-כיוונית מחזקת אותי להמשיך ולפעול למענכם ולמען העיר.

להלן מצורף עדכון חודש אוקטובר, לאחר ישיבת המועצה מתאריך 7.10.2015.

חוסר התחרות בתחום רשתות סופר המרקט בישוב המשפיע על יוקר המחייה

הבטחתי בעבר שלא אתן לנושא חשוב זה לרדת מסדר היום, ואני ממשיך בכך.

רקע:
תושבי יקנעם מצאו עצמם בחגי תישרי עם רשת סופרים אחת (שופרסל) לצד מספר קטן של מכולות שכונתיות. הדבר אינו עומד ברמה הנדרשת  של שירותי סופר על-פי מפתח מספר התושבים בעיר, ואת מחיר חוסר התחרות אנו כתושבים משלמים במחירים גבוהים, חוסר שירות, תורים ארוכים ולעיתים - אף מחסור במוצרים.
לצערי כאשר העליתי את הנושא בישיבת המועצה כבר לפני כשנה וחצי, וטענתי שנחוץ לתכנן ביקנעם שטח לפחות לסופרמרקט אחד נוסף (ורצוי שניים נוספים), הגיב ראש העיר שאין בכך צורך, וברוב קולות הקואליציה הנושא הוסר מסדר היום אף בלי לקיים דיון בנושא.
מאז לא רק שהמצב לא השתפר, אלא אף נעשה גרוע יותר, עם סגירת סניף מגה בקניון.
אמנם המשבר של רשת מגה אינו קשור להתנהלות המועצה, אבל הסניף הספציפי בקניון-G סבל עוד לפני כן מהעדר קונים, כשל הקשור בין השאר לתכנון לקוי בזמן השיפוץ לצורך הגדלת הקניון שלא הכשיר מספיק חניה נוספת, כשל תכנוני שאף הוחמר בשל הסדרי היציאה מהמתחם (מחסומים), וכל זאת לצד בעיית נגישות למשאיות לפריקת סחורה באופן נוח.

עדכון:
העליתי שוב את הנושא בישיבת המועצה האחרונה (7.10) ושאלתי שוב את ראש העיר מה הוא עושה מעבר להצהרות בתקשורת על מנת להוריד את נטל יוקר המחייה בישוב, ומה הצעדים שהוא מתכנן לעשות כדי להכשיר מתחם נוסף בעיר כדי לאפשר גם לאחת מרשתות הדיסקאונט לתקוע יתד בעיר (בנוסף לסופרים בביג ובקניון).

ראש העיר אמר שהעירייה תפעל לשיפור החנייה והיציאה מהקניון, אך אפילו את המעט הזה הוא השאיר ללא כל התחייבות של לוחות זמנים כלשהם. לגבי הקצאת שטח נוסף לסופרמרקט של רשת גדולה בעיר חזר ראש העיר על המנטרה הקבועה ש'אין ביקנעם שטחים פנויים', וכי 'כל השטחים כבר מתוכננים לבנייה'. השאלה המתבקשת היא מי האדם שעומד בשנים האחרונות בראש העיר ובראשות הועדה לתכנון ובניה של העיר (רמז, מדובר באותו אדם) ואשר כשל וממשיך להיכשל בהקצאת שטחים נוספים למסחר?

אני קורא שוב לראש העיר לשים את האגו בצד, לקחת אחריות על הטעויות בתכנון ולפעול אקטיבית לשינוי המצב כי מהכרזות ריקות - שבענו. ניתן לשנות יעודי קרקע שטרם יצאו למכרזים ולבניה, ויש שטחים בישוב שניתן להסב לצורך זה.

שדה התעופה במרחב שדה דב

על רקע הגידול בנפח פעילות התעופה בישראל והגבלת קיבולת הנוסעים בנתב"ג ל-16 מיליון נוסעים בשנה החליטה הממשלה להורות לשר התחבורה לפעול לקידום תכנית להקמת שדה תעופה נוסף לצד בסיס רמת דוד בסמיכות ליקנעם.

להקמת שדה התעופה בסמיכות כה רבה ליקנעם השלכות נרחבות על איכות החיים של תושבי העיר (רעש המראות, בטיחות וכו'). הצפי הינו שתוך 7 שנים מהקמת השדה מספר הטיסות שיעברו בו יהיו זהה למספר הטיסות הקיימות היום בשדה התעופה בן גוריון.

במועצה האיזורית מגידו הבינו את גודל הסכנה לאיכות החיים של תושבי האזור, ובתאריך 20 בספטמבר החליטה המועצה האזורית מגידו ברוב מוחלט להתנגד להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל, ובמהלך חודש אוקטובר מתוכנן דיון דומה ברוב המועצות הסמוכות לנו.

על מנת להימנע ממצב דומה לזה שהתרחש בקדנציה הקודמת בעיריית יקנעם (בה העירייה נזכרה לפעול בנושא חוות הגז רק לאחר אישור התוכנית בממשלה בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, ובשלב הנוכחי הסיכויים לשינוי קטנים ביותר), דרשתי  לדון כבר עכשיו ולגבש את עמדת מועצת העיר  לגבי הקמת שדה התעופה בסמוך לרמת דוד.

הסברתי שחשוב שזה יקרה לפני אישור התוכניות בממשלה, שכן עכשיו הזמן בו ניתן להשפיע על המתווה והמיקום, ואילו אחרי החלטת ממשלה ניתן יהיה רק לנסות להילחם בהחלטה בבתי משפט (תהליך יקר שיגזול כספי ציבור לא מבוטלים וסיכויי הצלחתו אפסיים, כפי שאנו נוכחים היום בנושא מתווה הגז).
כמו-כן, ביקשתי להציג בישיבה מצגת המבוססת על חומר שהוכן על ידי מומחים עבור המועצה האזורית מגידו (והוצג שם בישיבה). ראש העיר התנגד למצגת בנימוק העמוק שהוא כבר 27 שנים במועצת העיר ואף פעם חבר מועצה לא הציג נושא לסדר יום באמצעות מצגת ולכן הוא מתנגד לכך.

מכיוון שצפיתי את התנהגותו של ראש העיר מראש, הדפסתי מבעוד מועד  את המצגת לפי מספר חברי המועצה וחילקתי להם עותק מודפס. בסיום הצגת הנתונים הצעתי שעיריית יקנעם תחליט כבר בישיבה הנוכחית על התנגדות להקמת השדה בעמק יזרעאל ותודיע שעיריית יקנעם תאחד כוחות עם הרשויות הסמוכות המתנגדות להקמת השדה ליצירת לובי פוליטי כמנוף לשינוי, או לחליפין לקבוע שהעירייה תקיים ישיבת מועצה מיוחדת לנושא במהלך חודש אוקטובר בה יתקיים דיון ותיקבע עמדה רשמית של מועצת העיר בנושא.

ראש העיר חזר על עמדתו  שהוא לא מעוניין לאפשר דיון לפני החלטת ממשלה ושהוא בכלל בעד הקמת שדה התעופה הנ"ל. מועצת העיר (למעט חברי המועצה צחי דקל ואנוכי) הלכה פעם נוספת כעדר אחרי ראש העיר ואישרה להוריד את הנושא מסדר היום ללא קיום דיון בנושא חשוב זה.

המעוניינים לקבל את המצגת מוזמנים לפנות אלי באימייל ואשמח לשלוח אותה אליכם.

כמו-כן, תושבים המעוניינים להצטרף למטה המאבק בשדה התעופה מוזמנים גם הם לפנות אלי במייל חוזר.

מצב עומסי התנועה בעיר

רוּבּנו סובלים מהפקקים שהולכים ומתעצמים בתוך העיר. המטריד בסוגייה זו שכבר כיום יש פקקים בשעות הבוקר, אחה"צ והערב עוד בטרם שכונת שער הגיא מאוכלסת  בכ-5000 התושבים המתוכננים לגור בה ועוד לפני איכלוס פרויקטים נוספים המתוכננים בעיר.

תוכנית יעוץ התחבורה לעיר נעשתה בשנת 1999. כבר אז יועץ התחבורה כתב שמכיוון שיקנעם מתוכננת לגדול ורוב תושביה ינועו על ציר רבין, יש לשמור על ציר רבין כולו כדרך בעלת 4 נתיבים רציפים (2 נתיבים לכל כיוון).

כדי להתמודד עם התאונות וללא התחשבות בתכנית התחבורה העירייה השקיעה משאבים ציבוריים כדי להצר את הנתיבים ליד כל כיכר לנתיב אחד, דבר שלדעתי לא הגדיל את הבטיחות מחד ויצר פקקי תנועה מאידך. במאמר מוסגר אציין גם שהפיכת שני נתיבים לנתיב אחד ליד הכיכרות יוצר מאבק בין נהגים ועשוי באופן פרדוקסלי דווקא לגרום לתאונות וחיכוכים בין הנהגים.

לצערנו בחול המועד סוכות נהרג תושב העיר מאיר רחום ז"ל (יהי זכרו ברוך) בסמוך לכיכר של פארק נחל קרת. באופן אירוני, מדובר בכיכר עם 'נתיב אחד' כך שקיבלנו זה עתה תזכורת שנתיב אחד בכיכר רחוק מלהיות ערובה לבטיחות (אינני יודע מה הייתה סיבת התאונה והדבר ככל הנראה עדיין נחקר).

לאחר שציבור גדול הביע כעסו על הפקקים בעיר, השקיעה העירייה שוב כספים ציבוריים להחזרת נתיב נסיעה נוסף בכיכר של שדרות רבין עם רחוב אלונים, ובעתיד הקרוב (התחלת הביצוע נמשכת זמן רב מדי לטעמי) גם הכיכר של שדרות רבין עם רחוב צאלים תחזור להיות בעלת 2 נתיבים לכל כיוון (כמו שהיתה לפני שהצרו את הכביש, ובהשקעה נוספת של כספי ציבור). כנראה שגם בעירייה לא ממש מאמינים לעצמם כשהם מייחסים בטיחות-יתר לכיכרות עם נתיב אחד (ולכן נשאלת השאלה למה לא מחזירים את כביש רבין להיות בעל שני נתיבים לכל אורכו גם במקטעים האחרים לאורך הכביש).

בנוסף, לפני כשנה העליתי בישיבת מועצה את הצורך ביציאה נוספת מהעיר. בזמנו ראש העיר הגיב ואמר (ניחשתם נכון) שאין בכך צורך. בישיבה הנוכחית הוא כבר ענה שהוא דרש ממהנדסת העיר לדאוג לתכנון יציאה נוספת מהעיר.

לנוכח המצב, דרשתי בישיבת המועצה  להזמין יועץ תחבורה שיבצע ספירת תחבורה בשעות עומס וייתן המלצות לכל הכבישים הפנימיים ביקנעם, המלצות שלוקחות בחשבון שיקולי תנועה לצד שיקולי בטיחות.
הגיע הזמן להפסיק לנהל את העיר כטלאי על טלאי, להפסיק עם תרבות ה'שלוף' (שעולה לנו ממון רב מכספי משלם המסים) ולעשות תכנון כולל ומקצועי. ראש העיר גיחך בתשובה, וטען שמה שיש ביקנעם זה לא פקקים ואין צורך להזמין יועץ תחבורה.

כפי שנוכחתם, ראש העיר שלנו משיב בזילזול לרוב הנושאים שאני מעלה וטוען "שאין צורך" וכל פעם שנוצרת 'שריפה חדשה' הוא מתחיל לחפש פתרון כזה או אחר. עלות ואיכות הפתרונות מושפע מהזמן בו מבצעים אותם, ותפקיד ראש העיר להוביל אסטרטגית את מוכנות העיר, ולא לרוץ כל הזמן לכבות שריפות בשל אי ראיית הנולד (ובאמירות מזלזלות לאלה שמנסים להאיר את עיניו מבעוד מועד). 
לצערי הפאסיביות של ראש העיר במגוון נושאים, בין אם בנושא שדה התעופה, בין אם בנושאי התשתיות ובין אם בנושא מתחמי הסופרמרקט מסתמנת כתבנית החוזרת על עצמה, ונותר להצר על כך.

תקציבים בלתי רגילים (תב"רים)

עיריית יקנעם בהיותה עיר קולטת תושבים, זוכה למשאבים ממשלתיים, אלא שהתקציבים הנ"ל לדעתי אינם מנוצלים נכון וניכר שיש "חור בדלי" וכספי ציבור לעתים קרובות אינם מנוצלים כראוי.

בסעיף הקודם הצגתי את בזבוז המשאבים בנושא הכיכרות (הצרה של הנתיבים בסמוך הכיכרות ומספר שנים אח"כ הרחבה שלהם 'חזרה'). בנושא תכנון מתחמי המסחר הזזת מגרש הכדורגל דרשה משאבים רבים, אך המיקום אליו הוא הועבר לא איפשר תוספת חניה מספקת למתחם קניון-G, כך שככל הנראה יצטרכו שוב לתכנן ולהזיז אותו שוב בהשקעה כספית נוספת – וקיימות דוגמאות נוספות.

תקציבי הפיתוח מנוהלים שלא על פי הוראות משרד הפנים ומבלי שחברי מועצת העיר מבינים על מה באמת הולך הכסף. כדוגמא אופיינית, בישיבת המועצה האחרונה אישרה מועצת העיר תב"רים בעלות של מיליוני שקלים ללא מספיק רקע ונתונים.
אני סירבתי לשמש כחותמת גומי, ושאלתי את חברי הקואליציה האם הם מודעים למה הם מצביעים בחיוב, אך לצערי (ולא להפתעתי) אי קבלת נתונים לא הפריעה להם להצביע.

ראו מה קרה בשיפוץ הכביש ליד ה'מרכז החדש' (לא רחוק מבית העירייה):
מועצת העיר אישרה תכנית תקציבית מבלי להכיר את התכניות, ורק אחרי שהסוחרים פרצו לישיבת המועצה לפני כחודש והחלו לצעוק, הופסקו העבודות לבחינת התכניות מחדש, לאחר שתקציבים רבים כבר יצאו על הפרוייקט.
האם מישהו מנסה ללמוד מטעויות העבר? האם מישהו לוקח אחריות על בזבוז המשאבים? האם מישהו נותן דין וחשבון? האם לא ניתן היה לנצל את התקציבים טוב יותר ולאפשר בעיר רמת חיים קהילתית טובה יותר?  לצערי איני איש בשורה לגבי אף אחת מהשאלות הנ"ל.

תבחינים לחלוקת תמיכות

בישיבת המועצה האחרונה אושרו תבחינים (קריטריונים) לחלוקת תמיכות לשנת 2016. בכל שנה סביב התמיכות יש 'רעשים' רבים וקולות ביניים הטוענים שהעירייה מחלקת כספים לפי הסכמים קואליציונים כדי לרצות חברי מועצה מסויימים.
לקראת ישיבת המועצה בחנתי את התבחינים שהוגשו השנה, וביקשתי לבצע מספר שיפורים.

למשל, ראיתי שאין תבחינים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ואין חלוקת תמיכות לאוכלוסיה זו, ודרשתי להכניס תבחין כזה - אך ראש העיר סירב.

כמו-כן, בשנה האחרונה (2015) נוצר מצב אבסורדי שתנועות הנוער קיבלו פחות כסף פר-חניך לעומת שנים קודמות ואילו אברכים קיבלו הגדלת התמיכה לעומת שנה קודמת.
העירייה אז טענה שזו בעייה בהגדרת התבחינים ושאין מה לעשות, אך הודיעה שהיא תתקן את המצב לקראת השנה הבאה (2016), אך הנה מובאים שוב התבחינים לאישור העירייה עבור השנה הבאה עם הגדרות בעייתיות.  בקשתי לשנות את הלקונה בתבחינים זכתה לתשובה שלילית, והתבחינים אושרו ברוב קולות חברי מועצת העיר ובשנת 2016 אנו צפויים לראות פעם נוספת חלוקת כספים שאינה מיטבית לקהילה לתפיסתי.

נסיעות  לחו"ל על חשבון משלם המיסים

בזמן אישור תקציב 2015 הבעתי חוסר נחת מהצעת התקציב שהיו בה מצד אחד הגדלת סעיפי תקציב הנסיעות לחו"ל ומצד שני קיצוץ בתקציבי נוער, ואכן מצעד הנסיעות לחו"ל ממשיך.

בחודש אוגוסט ראינו את 'מצעד המלווים' שהצטרפו לנסיעה לפולין לצד משלחת התלמידים מאורט, והשבוע מתוכנן לנסוע (פעם שניה תוך כשנה) סגן ראש העיר רומן פרס  לבּקוּ באזרביזאן על מנת "לעודד עלייה לארץ וליקנעם" כל זאת כאמור על חשבון משלם המיסים בעיר. בנוסף, בישיבה האחרונה  אושרה נסיעה של שתי עובדות עירייה לסמינר בחו"ל בעלות של 1200 יורו לכל אחת (סה"כ 2400 יורו).
אני נמנעתי בהצבעה, מאחר ולא הוצגה תכנית הכנס, נחיצות הנסיעה וכו'. ייתכן והנסיעה חשובה וייתכן שלא, בהעדר תכנית והגדרת הצורך הקונקרטי איני מבין כיצד חברי המועצה מאשרים כה מהר הוצאה של כ-10,000 ₪ על חשבון משלם המיסים.

עיריית יקנעם ממשיכה לפעול שלא על פי הנהלים בכל הקשור לנושא הביקורת

וועדת הביקורת מוגדרת על פי חוק כוועדת חובה. פקודת העיריות של משרד הפנים מגדירה את סמכותה, ותפקודה, תפקיד שהוא חיוני לצורך מנהל תקין. 

ב-1 ביולי הודיע יו"ר ועדת הביקורת חבר המועצה צחי דקל על החלטתו להתפטר מתפקידו כיו"ר ועדת הביקורת על רקע חוסר התייחסות וזילזול מתמשך של ראש העיר בעבודת הוועדה. ראש העיר התחייב למנות יו"ר חדש לועדה מטעם סיעות האופוזיציה כנדרש על פי החוק.

כ-3 חודשים אחרי מועד התפטרות יו"ר ועדת ביקורת, ראש העיר עדיין לא מינה יושב ראש לועדת ביקורת, וגם בסדר היום של ישיבת חודש אוקטובר הנושא לא היה כלל על סדר היום.
שאלתי  בישיבה מדוע ראש העיר טרם מינה יו"ר לועדת ביקורת (ועדה שמחוייבת על פי חוק להתכנס לפחות אחת לרבעון ומנועה לעשות זאת מאחר ולא מונה לא יו"ר חדש), ומתי הוא מתכנן להביא את נושא איוש תפקיד חשוב זה למליאת מועצת העיר?
ראש העיר ענה שהוא התעכב שלושה חודשים במינוי, מאחר וניסה לשכנע את חבר המועצה צחי דקל לחזור בו מההתפטרות. ראש העיר התחייב שתוך חודש (נוסף) הוא ימנה יושב ראש חדש.

גם בנושא דו"ח הביקורת עצמו העירייה שוב חורגת מהנחיות החוק.  על-פי פקודת העיריות קיים לוח זמנים מוגדר לטיפול בדו"ח ביקורת,  כאשר עד ה-1 באפריל בשנה העוקבת יוגש לראש העיר דו"ח המבקר עם העתק לוועדת הביקורת, ותוך שלושה חודשים מההגשה, ראש העיר יגיש את הערותיו לוועדה, ועותק לכל חברי המועצה של הדו"ח והערותיו.
אנו נמצאים כבר בחודש אוקטובר (כלומר, 6 חודשי איחור) ועדיין לא הוגשו לחברי הועדה לא הדו"ח ולא התייחסות ראש העיר לדו"ח.
לשאלתי הספציפית בנושא הבטיח ראש העיר שתוך חודש (נוסף) הוועדה תקבל את הדו"ח. יש לי תחושה שהעירייה דוחה במכוון את מתן הדו"ח כדי להרחיק את הדו"ח ממועד הבדיקה ובכך לייתר אותו.

פעילות נוער

רקע: 
בתחילת החופש הגדול מצאו את עצמם בני הנוער בעיר בחוסר מעש ובשעמום וכתוצאה מכך מצאו עצמם תושבים רבים נתונים למטרדי רעש בלילות בשל פעילות ברחוב של הנוער המשועמם. לאחר שבועיים בהם לא נעשה כלום, דרשתי מהעירייה לתת מענה לבני הנוער כנהוג בערים רבות בארץ. ואמנם באיחור אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא, עיריית יקנעם העמידה פעילות לבני הנוער לייתר החופש הגדול.

עדכון:
בחופשת סוכות שוב ראינו פעילויות עשירות לבני הנוער בערים שכנות ושוב נתקלנו בעיר בפעילות מינורית בלבד. לדעתי הנושא חשוב, וגם בסופי שבוע יש לתגבר את פעילות הנוער ולתת מענה טוב יותר בתחומי הישוב שכן העיר גדלה ואיתה מספר בני הנוער. אין בעיר מספיק מגרשים, מועדוני נוער, מקומות שבני נוער יכולים לשבת בעצמם מבלי להרעיש לשכנים. גם בנושא זה פניתי מספר פעמים לגורמים הרלוונטיים אך לצערי עדיין אין שינוי מהותי בעיר.
אני קורא לראש העיר לשים את הנושא בסדר חשיבות עליון ולא להתעלם מהבעיה.

הקש בדלת

ביום שני ה19/10/15 יתקיים מבצע הקש בדלת של האגודה למלחמה בסרטן, בזכות תרומות אלו ניתן להציל חיים.

בני הנוער יקישו בדלתכם ביום זה ויבקשו ממכם תרומה. אני מזמין אתכם לפתוח את הלב והכיס ולתרום לאגודה.

לסיום דיוור זה, אני רוצה לבקש מכם להמשיך ולסייע בהפצתו לאנשים נוספים שעדיין אינם נמצאים ברשימת הדיוור ומעוניינים להתעדכן באופן בלתי אמצעי בנעשה בעיר, ולהפנות אותם להירשם לדיוור זה.

בברכה,
רונן שפירא
חבר מועצת העיר, חבר דירקטוריון החברה הכלכלית, ויו"ר ועדת בריאות.
מומחה לארגונים ציבוריים ומערכות חינוך, יועץ אסטרטגי, ארגוני קאוצ'ינג', מנטור והדרכות.
אימייל:      ybait.info@gmail.com
פייסבוק:   יקנעם מרגישים בבית בראשות רונן שפירא.