דיוור חודש אוקטובר 2015

תושבים יקרים.

בימים אלה בהם הטרור שוב תוקף ופוגע באזרחים חפים מפשע רק בשל היותם יהודים, נחזק איש את רעהו ואת כוחות הביטחון ונאחל ימים שקטים וטובים יותר למדינת ישראל.

ברצוני לברך את כל המצטרפים החדשים לרשימת הדיוור, ולהודות לרבים מכם על התגובות שאני מקבל, המשוב מכם מעיד על מעורבות ואיכפתיות.
התקשורת הדו-כיוונית מחזקת אותי להמשיך ולפעול למענכם ולמען העיר.

להלן מצורף עדכון חודש אוקטובר, לאחר ישיבת המועצה מתאריך 7.10.2015.

חוסר התחרות בתחום רשתות סופר המרקט בישוב המשפיע על יוקר המחייה

הבטחתי בעבר שלא אתן לנושא חשוב זה לרדת מסדר היום, ואני ממשיך בכך.

רקע:
תושבי יקנעם מצאו עצמם בחגי תישרי עם רשת סופרים אחת (שופרסל) לצד מספר קטן של מכולות שכונתיות. הדבר אינו עומד ברמה הנדרשת  של שירותי סופר על-פי מפתח מספר התושבים בעיר, ואת מחיר חוסר התחרות אנו כתושבים משלמים במחירים גבוהים, חוסר שירות, תורים ארוכים ולעיתים - אף מחסור במוצרים.
לצערי כאשר העליתי את הנושא בישיבת המועצה כבר לפני כשנה וחצי, וטענתי שנחוץ לתכנן ביקנעם שטח לפחות לסופרמרקט אחד נוסף (ורצוי שניים נוספים), הגיב ראש העיר שאין בכך צורך, וברוב קולות הקואליציה הנושא הוסר מסדר היום אף בלי לקיים דיון בנושא.
מאז לא רק שהמצב לא השתפר, אלא אף נעשה גרוע יותר, עם סגירת סניף מגה בקניון.
אמנם המשבר של רשת מגה אינו קשור להתנהלות המועצה, אבל הסניף הספציפי בקניון-G סבל עוד לפני כן מהעדר קונים, כשל הקשור בין השאר לתכנון לקוי בזמן השיפוץ לצורך הגדלת הקניון שלא הכשיר מספיק חניה נוספת, כשל תכנוני שאף הוחמר בשל הסדרי היציאה מהמתחם (מחסומים), וכל זאת לצד בעיית נגישות למשאיות לפריקת סחורה באופן נוח.

עדכון:
העליתי שוב את הנושא בישיבת המועצה האחרונה (7.10) ושאלתי שוב את ראש העיר מה הוא עושה מעבר להצהרות בתקשורת על מנת להוריד את נטל יוקר המחייה בישוב, ומה הצעדים שהוא מתכנן לעשות כדי להכשיר מתחם נוסף בעיר כדי לאפשר גם לאחת מרשתות הדיסקאונט לתקוע יתד בעיר (בנוסף לסופרים בביג ובקניון).

ראש העיר אמר שהעירייה תפעל לשיפור החנייה והיציאה מהקניון, אך אפילו את המעט הזה הוא השאיר ללא כל התחייבות של לוחות זמנים כלשהם. לגבי הקצאת שטח נוסף לסופרמרקט של רשת גדולה בעיר חזר ראש העיר על המנטרה הקבועה ש'אין ביקנעם שטחים פנויים', וכי 'כל השטחים כבר מתוכננים לבנייה'. השאלה המתבקשת היא מי האדם שעומד בשנים האחרונות בראש העיר ובראשות הועדה לתכנון ובניה של העיר (רמז, מדובר באותו אדם) ואשר כשל וממשיך להיכשל בהקצאת שטחים נוספים למסחר?

אני קורא שוב לראש העיר לשים את האגו בצד, לקחת אחריות על הטעויות בתכנון ולפעול אקטיבית לשינוי המצב כי מהכרזות ריקות - שבענו. ניתן לשנות יעודי קרקע שטרם יצאו למכרזים ולבניה, ויש שטחים בישוב שניתן להסב לצורך זה.

שדה התעופה במרחב שדה דב

על רקע הגידול בנפח פעילות התעופה בישראל והגבלת קיבולת הנוסעים בנתב"ג ל-16 מיליון נוסעים בשנה החליטה הממשלה להורות לשר התחבורה לפעול לקידום תכנית להקמת שדה תעופה נוסף לצד בסיס רמת דוד בסמיכות ליקנעם.

להקמת שדה התעופה בסמיכות כה רבה ליקנעם השלכות נרחבות על איכות החיים של תושבי העיר (רעש המראות, בטיחות וכו'). הצפי הינו שתוך 7 שנים מהקמת השדה מספר הטיסות שיעברו בו יהיו זהה למספר הטיסות הקיימות היום בשדה התעופה בן גוריון.

במועצה האיזורית מגידו הבינו את גודל הסכנה לאיכות החיים של תושבי האזור, ובתאריך 20 בספטמבר החליטה המועצה האזורית מגידו ברוב מוחלט להתנגד להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל, ובמהלך חודש אוקטובר מתוכנן דיון דומה ברוב המועצות הסמוכות לנו.

על מנת להימנע ממצב דומה לזה שהתרחש בקדנציה הקודמת בעיריית יקנעם (בה העירייה נזכרה לפעול בנושא חוות הגז רק לאחר אישור התוכנית בממשלה בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, ובשלב הנוכחי הסיכויים לשינוי קטנים ביותר), דרשתי  לדון כבר עכשיו ולגבש את עמדת מועצת העיר  לגבי הקמת שדה התעופה בסמוך לרמת דוד.

הסברתי שחשוב שזה יקרה לפני אישור התוכניות בממשלה, שכן עכשיו הזמן בו ניתן להשפיע על המתווה והמיקום, ואילו אחרי החלטת ממשלה ניתן יהיה רק לנסות להילחם בהחלטה בבתי משפט (תהליך יקר שיגזול כספי ציבור לא מבוטלים וסיכויי הצלחתו אפסיים, כפי שאנו נוכחים היום בנושא מתווה הגז).
כמו-כן, ביקשתי להציג בישיבה מצגת המבוססת על חומר שהוכן על ידי מומחים עבור המועצה האזורית מגידו (והוצג שם בישיבה). ראש העיר התנגד למצגת בנימוק העמוק שהוא כבר 27 שנים במועצת העיר ואף פעם חבר מועצה לא הציג נושא לסדר יום באמצעות מצגת ולכן הוא מתנגד לכך.

מכיוון שצפיתי את התנהגותו של ראש העיר מראש, הדפסתי מבעוד מועד  את המצגת לפי מספר חברי המועצה וחילקתי להם עותק מודפס. בסיום הצגת הנתונים הצעתי שעיריית יקנעם תחליט כבר בישיבה הנוכחית על התנגדות להקמת השדה בעמק יזרעאל ותודיע שעיריית יקנעם תאחד כוחות עם הרשויות הסמוכות המתנגדות להקמת השדה ליצירת לובי פוליטי כמנוף לשינוי, או לחליפין לקבוע שהעירייה תקיים ישיבת מועצה מיוחדת לנושא במהלך חודש אוקטובר בה יתקיים דיון ותיקבע עמדה רשמית של מועצת העיר בנושא.

ראש העיר חזר על עמדתו  שהוא לא מעוניין לאפשר דיון לפני החלטת ממשלה ושהוא בכלל בעד הקמת שדה התעופה הנ"ל. מועצת העיר (למעט חברי המועצה צחי דקל ואנוכי) הלכה פעם נוספת כעדר אחרי ראש העיר ואישרה להוריד את הנושא מסדר היום ללא קיום דיון בנושא חשוב זה.

המעוניינים לקבל את המצגת מוזמנים לפנות אלי באימייל ואשמח לשלוח אותה אליכם.

כמו-כן, תושבים המעוניינים להצטרף למטה המאבק בשדה התעופה מוזמנים גם הם לפנות אלי במייל חוזר.

מצב עומסי התנועה בעיר

רוּבּנו סובלים מהפקקים שהולכים ומתעצמים בתוך העיר. המטריד בסוגייה זו שכבר כיום יש פקקים בשעות הבוקר, אחה"צ והערב עוד בטרם שכונת שער הגיא מאוכלסת  בכ-5000 התושבים המתוכננים לגור בה ועוד לפני איכלוס פרויקטים נוספים המתוכננים בעיר.

תוכנית יעוץ התחבורה לעיר נעשתה בשנת 1999. כבר אז יועץ התחבורה כתב שמכיוון שיקנעם מתוכננת לגדול ורוב תושביה ינועו על ציר רבין, יש לשמור על ציר רבין כולו כדרך בעלת 4 נתיבים רציפים (2 נתיבים לכל כיוון).

כדי להתמודד עם התאונות וללא התחשבות בתכנית התחבורה העירייה השקיעה משאבים ציבוריים כדי להצר את הנתיבים ליד כל כיכר לנתיב אחד, דבר שלדעתי לא הגדיל את הבטיחות מחד ויצר פקקי תנועה מאידך. במאמר מוסגר אציין גם שהפיכת שני נתיבים לנתיב אחד ליד הכיכרות יוצר מאבק בין נהגים ועשוי באופן פרדוקסלי דווקא לגרום לתאונות וחיכוכים בין הנהגים.

לצערנו בחול המועד סוכות נהרג תושב העיר מאיר רחום ז"ל (יהי זכרו ברוך) בסמוך לכיכר של פארק נחל קרת. באופן אירוני, מדובר בכיכר עם 'נתיב אחד' כך שקיבלנו זה עתה תזכורת שנתיב אחד בכיכר רחוק מלהיות ערובה לבטיחות (אינני יודע מה הייתה סיבת התאונה והדבר ככל הנראה עדיין נחקר).

לאחר שציבור גדול הביע כעסו על הפקקים בעיר, השקיעה העירייה שוב כספים ציבוריים להחזרת נתיב נסיעה נוסף בכיכר של שדרות רבין עם רחוב אלונים, ובעתיד הקרוב (התחלת הביצוע נמשכת זמן רב מדי לטעמי) גם הכיכר של שדרות רבין עם רחוב צאלים תחזור להיות בעלת 2 נתיבים לכל כיוון (כמו שהיתה לפני שהצרו את הכביש, ובהשקעה נוספת של כספי ציבור). כנראה שגם בעירייה לא ממש מאמינים לעצמם כשהם מייחסים בטיחות-יתר לכיכרות עם נתיב אחד (ולכן נשאלת השאלה למה לא מחזירים את כביש רבין להיות בעל שני נתיבים לכל אורכו גם במקטעים האחרים לאורך הכביש).

בנוסף, לפני כשנה העליתי בישיבת מועצה את הצורך ביציאה נוספת מהעיר. בזמנו ראש העיר הגיב ואמר (ניחשתם נכון) שאין בכך צורך. בישיבה הנוכחית הוא כבר ענה שהוא דרש ממהנדסת העיר לדאוג לתכנון יציאה נוספת מהעיר.

לנוכח המצב, דרשתי בישיבת המועצה  להזמין יועץ תחבורה שיבצע ספירת תחבורה בשעות עומס וייתן המלצות לכל הכבישים הפנימיים ביקנעם, המלצות שלוקחות בחשבון שיקולי תנועה לצד שיקולי בטיחות.
הגיע הזמן להפסיק לנהל את העיר כטלאי על טלאי, להפסיק עם תרבות ה'שלוף' (שעולה לנו ממון רב מכספי משלם המסים) ולעשות תכנון כולל ומקצועי. ראש העיר גיחך בתשובה, וטען שמה שיש ביקנעם זה לא פקקים ואין צורך להזמין יועץ תחבורה.

כפי שנוכחתם, ראש העיר שלנו משיב בזילזול לרוב הנושאים שאני מעלה וטוען "שאין צורך" וכל פעם שנוצרת 'שריפה חדשה' הוא מתחיל לחפש פתרון כזה או אחר. עלות ואיכות הפתרונות מושפע מהזמן בו מבצעים אותם, ותפקיד ראש העיר להוביל אסטרטגית את מוכנות העיר, ולא לרוץ כל הזמן לכבות שריפות בשל אי ראיית הנולד (ובאמירות מזלזלות לאלה שמנסים להאיר את עיניו מבעוד מועד). 
לצערי הפאסיביות של ראש העיר במגוון נושאים, בין אם בנושא שדה התעופה, בין אם בנושאי התשתיות ובין אם בנושא מתחמי הסופרמרקט מסתמנת כתבנית החוזרת על עצמה, ונותר להצר על כך.

תקציבים בלתי רגילים (תב"רים)

עיריית יקנעם בהיותה עיר קולטת תושבים, זוכה למשאבים ממשלתיים, אלא שהתקציבים הנ"ל לדעתי אינם מנוצלים נכון וניכר שיש "חור בדלי" וכספי ציבור לעתים קרובות אינם מנוצלים כראוי.

בסעיף הקודם הצגתי את בזבוז המשאבים בנושא הכיכרות (הצרה של הנתיבים בסמוך הכיכרות ומספר שנים אח"כ הרחבה שלהם 'חזרה'). בנושא תכנון מתחמי המסחר הזזת מגרש הכדורגל דרשה משאבים רבים, אך המיקום אליו הוא הועבר לא איפשר תוספת חניה מספקת למתחם קניון-G, כך שככל הנראה יצטרכו שוב לתכנן ולהזיז אותו שוב בהשקעה כספית נוספת – וקיימות דוגמאות נוספות.

תקציבי הפיתוח מנוהלים שלא על פי הוראות משרד הפנים ומבלי שחברי מועצת העיר מבינים על מה באמת הולך הכסף. כדוגמא אופיינית, בישיבת המועצה האחרונה אישרה מועצת העיר תב"רים בעלות של מיליוני שקלים ללא מספיק רקע ונתונים.
אני סירבתי לשמש כחותמת גומי, ושאלתי את חברי הקואליציה האם הם מודעים למה הם מצביעים בחיוב, אך לצערי (ולא להפתעתי) אי קבלת נתונים לא הפריעה להם להצביע.

ראו מה קרה בשיפוץ הכביש ליד ה'מרכז החדש' (לא רחוק מבית העירייה):
מועצת העיר אישרה תכנית תקציבית מבלי להכיר את התכניות, ורק אחרי שהסוחרים פרצו לישיבת המועצה לפני כחודש והחלו לצעוק, הופסקו העבודות לבחינת התכניות מחדש, לאחר שתקציבים רבים כבר יצאו על הפרוייקט.
האם מישהו מנסה ללמוד מטעויות העבר? האם מישהו לוקח אחריות על בזבוז המשאבים? האם מישהו נותן דין וחשבון? האם לא ניתן היה לנצל את התקציבים טוב יותר ולאפשר בעיר רמת חיים קהילתית טובה יותר?  לצערי איני איש בשורה לגבי אף אחת מהשאלות הנ"ל.

תבחינים לחלוקת תמיכות

בישיבת המועצה האחרונה אושרו תבחינים (קריטריונים) לחלוקת תמיכות לשנת 2016. בכל שנה סביב התמיכות יש 'רעשים' רבים וקולות ביניים הטוענים שהעירייה מחלקת כספים לפי הסכמים קואליציונים כדי לרצות חברי מועצה מסויימים.
לקראת ישיבת המועצה בחנתי את התבחינים שהוגשו השנה, וביקשתי לבצע מספר שיפורים.

למשל, ראיתי שאין תבחינים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ואין חלוקת תמיכות לאוכלוסיה זו, ודרשתי להכניס תבחין כזה - אך ראש העיר סירב.

כמו-כן, בשנה האחרונה (2015) נוצר מצב אבסורדי שתנועות הנוער קיבלו פחות כסף פר-חניך לעומת שנים קודמות ואילו אברכים קיבלו הגדלת התמיכה לעומת שנה קודמת.
העירייה אז טענה שזו בעייה בהגדרת התבחינים ושאין מה לעשות, אך הודיעה שהיא תתקן את המצב לקראת השנה הבאה (2016), אך הנה מובאים שוב התבחינים לאישור העירייה עבור השנה הבאה עם הגדרות בעייתיות.  בקשתי לשנות את הלקונה בתבחינים זכתה לתשובה שלילית, והתבחינים אושרו ברוב קולות חברי מועצת העיר ובשנת 2016 אנו צפויים לראות פעם נוספת חלוקת כספים שאינה מיטבית לקהילה לתפיסתי.

נסיעות  לחו"ל על חשבון משלם המיסים

בזמן אישור תקציב 2015 הבעתי חוסר נחת מהצעת התקציב שהיו בה מצד אחד הגדלת סעיפי תקציב הנסיעות לחו"ל ומצד שני קיצוץ בתקציבי נוער, ואכן מצעד הנסיעות לחו"ל ממשיך.

בחודש אוגוסט ראינו את 'מצעד המלווים' שהצטרפו לנסיעה לפולין לצד משלחת התלמידים מאורט, והשבוע מתוכנן לנסוע (פעם שניה תוך כשנה) סגן ראש העיר רומן פרס  לבּקוּ באזרביזאן על מנת "לעודד עלייה לארץ וליקנעם" כל זאת כאמור על חשבון משלם המיסים בעיר. בנוסף, בישיבה האחרונה  אושרה נסיעה של שתי עובדות עירייה לסמינר בחו"ל בעלות של 1200 יורו לכל אחת (סה"כ 2400 יורו).
אני נמנעתי בהצבעה, מאחר ולא הוצגה תכנית הכנס, נחיצות הנסיעה וכו'. ייתכן והנסיעה חשובה וייתכן שלא, בהעדר תכנית והגדרת הצורך הקונקרטי איני מבין כיצד חברי המועצה מאשרים כה מהר הוצאה של כ-10,000 ₪ על חשבון משלם המיסים.

עיריית יקנעם ממשיכה לפעול שלא על פי הנהלים בכל הקשור לנושא הביקורת

וועדת הביקורת מוגדרת על פי חוק כוועדת חובה. פקודת העיריות של משרד הפנים מגדירה את סמכותה, ותפקודה, תפקיד שהוא חיוני לצורך מנהל תקין. 

ב-1 ביולי הודיע יו"ר ועדת הביקורת חבר המועצה צחי דקל על החלטתו להתפטר מתפקידו כיו"ר ועדת הביקורת על רקע חוסר התייחסות וזילזול מתמשך של ראש העיר בעבודת הוועדה. ראש העיר התחייב למנות יו"ר חדש לועדה מטעם סיעות האופוזיציה כנדרש על פי החוק.

כ-3 חודשים אחרי מועד התפטרות יו"ר ועדת ביקורת, ראש העיר עדיין לא מינה יושב ראש לועדת ביקורת, וגם בסדר היום של ישיבת חודש אוקטובר הנושא לא היה כלל על סדר היום.
שאלתי  בישיבה מדוע ראש העיר טרם מינה יו"ר לועדת ביקורת (ועדה שמחוייבת על פי חוק להתכנס לפחות אחת לרבעון ומנועה לעשות זאת מאחר ולא מונה לא יו"ר חדש), ומתי הוא מתכנן להביא את נושא איוש תפקיד חשוב זה למליאת מועצת העיר?
ראש העיר ענה שהוא התעכב שלושה חודשים במינוי, מאחר וניסה לשכנע את חבר המועצה צחי דקל לחזור בו מההתפטרות. ראש העיר התחייב שתוך חודש (נוסף) הוא ימנה יושב ראש חדש.

גם בנושא דו"ח הביקורת עצמו העירייה שוב חורגת מהנחיות החוק.  על-פי פקודת העיריות קיים לוח זמנים מוגדר לטיפול בדו"ח ביקורת,  כאשר עד ה-1 באפריל בשנה העוקבת יוגש לראש העיר דו"ח המבקר עם העתק לוועדת הביקורת, ותוך שלושה חודשים מההגשה, ראש העיר יגיש את הערותיו לוועדה, ועותק לכל חברי המועצה של הדו"ח והערותיו.
אנו נמצאים כבר בחודש אוקטובר (כלומר, 6 חודשי איחור) ועדיין לא הוגשו לחברי הועדה לא הדו"ח ולא התייחסות ראש העיר לדו"ח.
לשאלתי הספציפית בנושא הבטיח ראש העיר שתוך חודש (נוסף) הוועדה תקבל את הדו"ח. יש לי תחושה שהעירייה דוחה במכוון את מתן הדו"ח כדי להרחיק את הדו"ח ממועד הבדיקה ובכך לייתר אותו.

פעילות נוער

רקע: 
בתחילת החופש הגדול מצאו את עצמם בני הנוער בעיר בחוסר מעש ובשעמום וכתוצאה מכך מצאו עצמם תושבים רבים נתונים למטרדי רעש בלילות בשל פעילות ברחוב של הנוער המשועמם. לאחר שבועיים בהם לא נעשה כלום, דרשתי מהעירייה לתת מענה לבני הנוער כנהוג בערים רבות בארץ. ואמנם באיחור אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא, עיריית יקנעם העמידה פעילות לבני הנוער לייתר החופש הגדול.

עדכון:
בחופשת סוכות שוב ראינו פעילויות עשירות לבני הנוער בערים שכנות ושוב נתקלנו בעיר בפעילות מינורית בלבד. לדעתי הנושא חשוב, וגם בסופי שבוע יש לתגבר את פעילות הנוער ולתת מענה טוב יותר בתחומי הישוב שכן העיר גדלה ואיתה מספר בני הנוער. אין בעיר מספיק מגרשים, מועדוני נוער, מקומות שבני נוער יכולים לשבת בעצמם מבלי להרעיש לשכנים. גם בנושא זה פניתי מספר פעמים לגורמים הרלוונטיים אך לצערי עדיין אין שינוי מהותי בעיר.
אני קורא לראש העיר לשים את הנושא בסדר חשיבות עליון ולא להתעלם מהבעיה.

הקש בדלת

ביום שני ה19/10/15 יתקיים מבצע הקש בדלת של האגודה למלחמה בסרטן, בזכות תרומות אלו ניתן להציל חיים.

בני הנוער יקישו בדלתכם ביום זה ויבקשו ממכם תרומה. אני מזמין אתכם לפתוח את הלב והכיס ולתרום לאגודה.

לסיום דיוור זה, אני רוצה לבקש מכם להמשיך ולסייע בהפצתו לאנשים נוספים שעדיין אינם נמצאים ברשימת הדיוור ומעוניינים להתעדכן באופן בלתי אמצעי בנעשה בעיר, ולהפנות אותם להירשם לדיוור זה.

בברכה,
רונן שפירא
חבר מועצת העיר, חבר דירקטוריון החברה הכלכלית, ויו"ר ועדת בריאות.
מומחה לארגונים ציבוריים ומערכות חינוך, יועץ אסטרטגי, ארגוני קאוצ'ינג', מנטור והדרכות.
אימייל:      ybait.info@gmail.com
פייסבוק:   יקנעם מרגישים בבית בראשות רונן שפירא.