ילדי יקנעם יאלצו לעבור בית ספר פעם נוספת בסוף כיתה ח

מעבר למקום חדש יוצר חששות, סקרנות ומתח. נורמות ונהלים חדשים, לכן משרד החינוך ממליץ על הקטנת מספר המעברים הנדרשים מתלמיד לאורך שנות הלימוד. כל מעבר לבית ספר חדש למסגרת חדשה מחייבת התמודדות  עם מבנה חדש, התמודדות עם מורים רבים וחדשים,  צורך ליצירת קשרים חברתיים עם תלמידים חדשים והתמודדות על מקומם בחברת התלמידים החדשה. המעבר מבית הספר היסודי, כיתה ו' לכיתה ז', המהווה שנת לימודים ראשונה בחטיבת הביניים, מטיל על התלמידים תפקיד קשה של הסתגלות.

המעבר מבית-הספר היסודי לחטיבה הינו מעבר כפול דהיינו ממסגרת לימודים אחת לשנייה, ובמקביל מעבר מהילדות לתחילתו של גיל ההתבגרות. תלמידי היסודי, ובמיוחד תלמידי כיתות ו' העוברים ללמוד בכיתות ז' באים עם חששות, חרדות והתלבטויות רבות לגבי השינויים בתחומים שונים. שינויים אלו הם פיזיולוגים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים וחברתיים . השינוי מעצם הגדרתו משנה עבורם "סדרי העולם" והינו בעל השלכות רבות.

חוקרי חינוך ממליצים להשאיר את תלמידי בתי הספר היסודיים עד סוף כיתה ח' בבתי הספר היסודיים ובכך לדחות את המעבר, או לחליפין לקיים מעבר בסוף כיתה ו' אך לאפשר לתלמידים רצף חינוכי נוסף של שש שנים ללא מעברים נוספים מיותרים עד סיום יב'. ואכן, משרד החינוך הקים ועדה מייעצת למנכ"ל לבחינת המבנה של הרצף החינוכי מזוויות שונות - פדגוגיות, משפטיות, תשתיתיות, ותקציבית, והוועדה המליצה ליצור מבנה אחיד במערכת החינוך שבו יהיה מעבר אחד לאחר שש שנות לימוד בחינוך היסודי לחינוך העל יסודי.

המתווה החדש להפעלת החינוך העל יסודי ביקנעם  לצערי אינו עולה בקנה אחד עם ההמלצות, ויאלץ את תלמידי הישוב למעבר אחד בסוף כתה ו' אל בית הספר החדש בשכונת שער הגיא, ולמעבר  נוסף שנתיים אח"כ עם סיום כתה ח' אל בית הספר התיכון (כתות ט-יב') הממוקם במרכז העיר. ידוע שמחצית הראשונה של כיתה ז היא מחצית של הסתגלות. ידוע שמחצית אחרונה בבית ספר שעוברים ממנו היא מחצית של פרידה.  בתוך שנתיים שנה שלמה תתנהל על רקע המעברים התכופים.

המתווה המוצע הוא מתווה שגוי לדעתי, ואינו עולה בקנה אחד עם מחקרים המראים שריבוי מעברים פוגע בילדים.