10.6.2018

תושבים ששווים פחות ומשלמים יותר?

ישנם תושבים ביקנעם שבנוסף לתשלום הארנונה נאלצים  לדאוג בעצמם לטיפול באזורים שמוגדרים 'פרטיים' אך פתוחים לכל תושבי הישוב. הדיירים הנ"ל נדרשים לטפל בעצמם בכביש/ מדרכה/ אספלט, בתאורת הרחוב ובניקיון הרחוב וכו'.
מדובר בגזירה שהתושבים מתקשים לעמוד בה וגם פסולה בעיניי מהאספקט הערכי, ואני פועל למען שינוייה ושהעירייה תיקח אחריות על שטחים אלה כראוי.

יש מצבים שבהם שטח הוא בעצם חניון המשותף של הבית המשותף ואז נכון וראוי שבעלי הבתים האלה יתחזקו אותו, אך יש מצבים ששטח משמש כשטח ציבורי לכל דבר ועניין אך הוגדר כשטח פרטי עם "זיקת הנאה" לציבור, או עם "זכות מעבר" לציבור, או שפ"פ, שטח פרטי פתוח, או חלקה ציבורית שבבעלות הדיירים.
מדובר בשטחים שהציבור כולו רשאי לעשות בהם כרצונו, ממש כמו בכל מרחב ציבורי אחר – אך
האחריות על תחזוקת השטח, ניקיונו, הוצאות גינון, תאורה וכיו"ב, איננה על העירייה, אלא מושתת על הדיירים, דבר שאני מוצא בו פסול מהפן הערכי.
לדוגמה:
ברחוב עמק השלום היו קיימים שני פנסי רחוב שאינם עובדים. זה שנמצא ברחוב עמק השלום 62/1 וזה שנמצא בעמק השלום 72. פניית תושבים דרך היישומון של העירייה למחלקת
החשמל גררה לטענתם תשובה טלפונית של עובד המחלקה כי "זהו רחוב פרטי, ולכן על דיירי הרחוב לדאוג לבד לתיקון עמודי התאורה ".

לאחר שלא קיבלו את התשובה, שלחו הדיירים פניה למזכיר העיר בנושא, אך גם הוא ענה להם:
 "אין מדובר ברחוב אלא במתחם השייך לבית המשותף והינו בבעלות כלל הדיירים. אנו כעירייה מחויבים בפינוי האשפה, ומסייעים בניקוי באמצעות רכב בטיאוט במידת האפשר. אין העירייה אחראית על תחזוקת השטח לרבות החלפת גופי תאורה. הדבר באחריות הדיירים, כמו בחדר המדרגות"
רק לאחר התערבותי בחלופת מכתבים מתועדת, העירייה נענתה לבקשתי והתחייבה להחליף את הנורות השרופות. לאחר כמה ימים הודיע לי ראש העיר בהודעה כתובה שהמנוף שהעירייה הזמינה לא מגיע לגובה המנורות ולכן העירייה תזמין מנוף גבוה יותר (קצת מוזר לי כיצד ציפתה העירייה מלכתחילה שהתושבים יחליפו את המנורות הנ"ל).

בנוסף ולא פחות חמור גם הנושא הביטוח הנגזר מכך, וכדוגמה אתן מקרה שקרה בעיר חיפה:
לפני מספר שנים צעירה חיפאית נפצעה אנושות, ומשותקת עד היום, לאחר שעץ אקליפוס עבות קרס עליה בשדרות רוטשילד בליל סערה. דיירי השיכון, אשר בשפ"פ שלו היה העץ נטוע, נתבעו לפצות אותה.

דוגמה נוספת:
תושבי מתחם נופי העמק (רח' המפל) נמצאים ללא חשמל וללא תחזוקה לרחוב מזה 5 חודשים, והעירייה מתכתבת איתם בהסברים מדוע הם צרכים לתחזק את השטח.
כמו במקרה "עמק השלום" גם במקרה זה התערבתי ודרשתי מהעירייה להפסיק להתעלל בתושבים ושהעירייה תיקח על אחריות באופן חוקי באופן כללי בישוב על כל השטחים שמוגדרים כפרטיים למרות שהם בפועל שטחים עם זכות שימוש לציבור כולו.
רק לאחר שהגשתי הצעת סדר יום בנושא לישיבת המועצה האחרונה, והעליתי את הנושא גם ברשתות החברתיות, הפסיק ראש העיר להתעלם מהתושבים, הזמין אותם ל'פגישה דחופה' ערב ישיבת המועצה והבטיח להם למצוא להם פתרון.
לא הסתפקתי בהבטחות של ראש העיר בחדרו והעליתי את הנושא  בכל זאת לסדר היום של ישיבת המועצה של חודש יוני 2018 (6.6.2018).
עשיתי זאת משני טעמים:
1.    לדאוג שתהיה החלטת מועצה מחייבת כולל לוחות זמנים, ולא הבטחות סרק של לפני בחירות.
2.    כדי להבטיח שיהיה פתרון אחיד ושקוף לכל תושבי העיר.

ההצעה שלי שעיריית יקנעם תמפה את כל השטחים הפרטיים בעלי זיקת הנאה לציבור בעיר, תציג בישיבה הבאה את מיפוי השטחים ותציע מתווה חוקי להעברת שטחים פרטיים אלה לצורך קביעת מדיניות חדשה ומוסכמת בנושא.

מאז שהעליתי את הנושא לסדר יום, פנו אלי תושבים נוספים מרחוב הבשור, החצבני ועוד  המדווחים לי על בעיות דומות שהעירייה משיתה עליהם לטפל בכבישים ותאורה ואין ביכולתם לעשות זאת.

אני מתחייב להנהיג כראש עיר מדיניות שקופה והוגנת עם הפנים לתושב גם בנושא השטחים הציבורים, שעיקרה העברת האחריות לתחזוקה מהדיירים חזרה לידי העירייה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה